Gênesis | Bereshit – Completo – בְּרֵאשִׁית | Hebraico Português e Transliterado PDF

Bereshit (do hebraico בראשית, Bereshít, “no início”, “no princípio”, primeira palavra do texto) é o nome da primeira parte da Torá. Bereshit é chamado comumente de Gênesis pela tradição ocidental e trata-se praticamente do mesmo livro apesar de algumas diferenças, principalmente no que lida com traduções e  interpretações religiosas com outras religiões que aceitam o livro de Gênesis.

O texto contém 50 capítulos comumente dividido em 12 (doze) parashot (porções) cuja divisão servem para a leitura semanal do texto nas sinagogas acompanhadas das haftarot. As doze porções, simbolizam as Tribos de Israel.

 Indice: Capítulos Separados em Escrita Hebraica com Sinais Massoréticos (Vogais) e texto Transliterado 

 Bereshit (Gênesis)Cap 01 – Cap 02 – Cap 03 – Cap 04 – Cap 05 – Cap 06 – Cap 07 – Cap 08 – Cap 09 – Cap 10 Cap 11Cap 12Cap 13Cap 14Cap 15Cap 16Cap 17 Cap 18Cap 19Cap 20Cap 21Cap 22 Cap 23Cap 24Ca25Cap 26Cap 27Cap 28Cap 29Cap 30Cap 31Cap 32Cap 33Cap 34Cap 35Cap 36Cap 37 Cap 38Cap 39Cap 40Cap 41Cap 42Cap 43Cap 44Cap 45Cap 46Cap 47Cap 48Cap 49Cap 50

 

Do ponto de vista judaico, a tradição passada ao largo de milhares de anos ensina que o texto foi entregue por Deus a Moshê no Monte Sinai durante a revelação ao povo hebreu, dias após a saída do Egito, o Êxodo. Esta visão é conhecida como Criticismo Inferior.

Os estudiosos da Alta crítica geralmente atribuem a autoria a um período posterior, provavelmente no retorno do Exílio Babilônico onde teria havido uma fusão de diversas lendas mitológicas dos povos do Levante com a cultura judaica. Muitos elementos mitológicos presentes no texto serão base para textos posteriores que seriam considerados apócrifos como o Livro de Enoque. Como exemplo deste caso temos a polêmica sobre os Nefilim.

Os estudiosos do Alta crítica creem que a Torá e subsequentemente Bereshit é resultado de diversas tradições que evoluiram em conjunto através da história do antigo povo de Israel. Neste ponto de vista seria confirmado pelas duplicidades nas diversas histórias narradas:

  • Duas criações do mundo;
    Duas alianças de Deus com Avraham;
    Duas histórias do nome de Yitzhak;
    Duas histórias do nome de Ya’acov;

Além das porções que utilizam o nome Elohim (tradição Eloísta) e que parecem desconhecer totalmente o nome de YHWH (tradição Yavista) como no caso da criação do mundo.

Assim a narrativa de Bereshit está divida em:

Bereshit (בראשית)

A parashá Bereshit (“No início”, “no princípio”) é a primeira porção da Torá e busca narrar a criação do mundo por Deus, assim como a origem de todas as coisas—dos animais, do primeiro homem (Adam ou Adão – cujo nome provêm de adama, “terra avermelhada”) e sua mulher, assim como de sua descendência através de dez gerações

Bereshit (Gênesis) Adão e Eva
Bereshit (Gênesis) Adão e Eva

.

Mostra a corrupção do gênero humano (incluindo o primeiro assassinato) e o subseqüente castigo de Deus através do Dilúvio, do qual somente se salvaria Noach (Noé) e sua família.

Esta porção apresenta a origem do shabat (que seria o dia de descanso de Deus após a criação) e apresenta-de acordo com Maimônides – o primeiro mandamento positivo: “Crescei e frutificai”.

A haftará que acompanha esta porção é:

para os Ashkenazim: Isaías 42:5–43:10
para os Sefaradim, e Chabad Lubavitch: Isaías 42:5–21
para os Judeus do Iêmen: Isaías 42:1–16
para os Italkim: Isaías 42:1–21
para os Caraítas: Isaías 65:7–66:13

Nôach (נח)

Esta parashá toma o nome de Noach (Noé) que ao contrário da restante da humanidade teria permanecido justo diante da maldade do ser humano e graças a isto teria sobrevivido junto com sua família do cataclismo causado pelo Dilúvio juntamente com animais selecionados para garantir a sobrevivência das espécies. Após a cessação do Dilúvio, Noach e sua família teriam repovoado a terra e dado origem à todos os povos da atualidade. A descendência de Noach no entanto seria alvo de um castigo divino ao tentarem mover uma guerra contra Deus ao construir a Torre de Babel. Tendo seus idiomas confundidos, os povos foram dispersos pela face da terra.

Torre de Babel (pintura de Pieter Bruegel).

A haftará desta porção é :

  • para os Ashkenazim, Judeus do Iêmen e Maghrebim: Isaías 54:1–55:5
  • para os Sefaradim: Isaiah 54:1–10
  • para alguns judeus iemenistas: Isaías 54:1–55:3
  • para os Italkim: Isaías 54:1–55:5
  • para os Caraítas: Isaías 54:9–55:12
  • para Chabad Lubavitch: Isaías 54:1–10

 

Lech Lechá(לך לך )

De acordo com a tradição judaica, desde o princípio do mundo existiram justos servidores ao Deus único, mas a corrupção do gênero humano levou principalmente à adoção da idolatria pela maior parte dos povos da terra. A parashá Lech Lechá inicia-se com o chamado de Deus a Avraham (Abraão), que teria sido um profeta e defensor do monoteísmo. Chamado para peregrinar nas terras de Canaã, a parashá narra diversas aventuras envolvendo o profeta, sua mulher Sarai (Sara) e seu sobrinho Lot. Entre suas peregrinações Deus efetua uma aliança eterna com Avraham e sua descendência simbolizada pelo pacto da brit milá. Esta aliança eterna é a fundamentação do conceito de Povo Escolhido para os judeus, que seriam os descendentes de Avraham. A parashá também descreve o nascimento do filho de Avraham, Ishmael (Ismael) que posteriormente será considerado o pai dos povos árabes.

A haftará desta porção é :

  • para os Ashkenazim e Sefaradim: Isaías 40:27–41:16
  • para os Caraítas: Josué 24:3–18

Vayerá (וירא)

Esta parashá narra as promessas de Deus a Avraham e a sua descendência, que deveria ser obtida mediante Yitzhak (Isaac), filho gerado milagrosamente por Sara que era velha e estéril. O nascimento de Yitzhak leva a uma crise com Ishmael (Ismael) e sua mãe Hagar, uma escrava que havia sido dada como concumbina a Avraham. Por recomendação de Sara e Deus, Avraham expulsa o filho e sua mãe. Nesta parashá é também narrada a destruição de Sodoma e Gomorra e a salvação de Lot por dois anjos. Inclui também a provação de Deus à fé de Avraham pedindo que este sacrifique seu filho Yitzhak. Avraham segue a determinação mas Deus impede o sacríficio no último momento.

A haftará desta porção é :

  • para os Ashkenazim: II Reis 4:1–37
  • para os Sefaradim: II Reis 4:1–23
  • para os Caraítas: Isaías 33:17–35:10

Chayê Sharah (חיי שרה)

Gustave Doré Eliézer e Rebeca.

Esta parashá inicia-se com a morte de Sara aos 127 anos. Avraham decide encontrar uma esposa para seu filho Yitschac e envia seu servo à sua família, que encontra uma moça, Rivka (Rebeca) que se torna esposa de Yitzhak. Avraham acaba falecendo com a idade de 175 anos e a porção encerra-se com a descrição dos descendentes de Avraham.

A haftará desta parashá é :

  • para os Ashkenazim e Sefaradim: I Reis 1:1–31
  • para os Judeus do Iêmen: I Reis 1:1–31,46
  • para os Caraítas: Isaías 51:2–51:22
  • para os Italkim: I Reis 1:1–34

Toledot (תולדות)

A parashá Toledot narra a história de Yitzhak e Rivka, e de seus filhos gêmeos, Esav (Esaú) e Yaacov (Jacó). Os dois irmãos competem pela atenção do pai, onde Esav é um caçador, enquanto Yaacov é um rapaz caseiro e estudioso da Torá. Essav mostrado como um libertino e frívolo, vende seu direito de primogenitura para Yaacov. Este ainda passa-se pelo irmão e enganando ao pai recebe as bençãos de seu pai, o que despertando a ira de Esav faz com que Yaacov fuja para Charan junto ao seu tio Lavan.

A haftará desta porção é :

  • para os Ashkenazim e Sefaradim: Malaquias 1:1–2:7
  • para os Caraítas: Isaías 65:23–66:18

Vayetze (ויצא)

Michael Willmann – O sonho de Jacó.

Yaacov foge para as terras de seu tio Lavan (Labão) e no caminho recebe uma visão de Deus e um pacto com a sua descendência. Ao chegar à família de seu tio apaixona-se por sua prima Rachel (Raquel). Para casar com ela é obrigado à trabalhar sete anos. Ao casar-se, é enganado por seu tio e acaba desposando a irmã mais velha de Rachel, Lea. Para se casar com Rachel Yaakov trabalha mais sete anos. Destas duas mulheres mais suas concumbinas, Yaakov gera onze dos doze filhos que serão os patriarcas das Doze tribos de Israel. Após vinte anos trabalhando e sendo enganado por Lavan, Yaakov e sua família fogem de Lavan , que os persegue mas por fim faz um pacto de paz com eles.

A haftará desta porção é :

  • para os Ashkenazim: Oséias 12:13–14:10
  • para os Caraítas: Oséias 11:7–13:5

Vayishlach (וישלח)

A parashá Vayishlach prossegue o relato da história de Yaakov ao retornar com sua família para a terra de Canaã e seu encontro com Esav. Yaacov julga que Esav pretende batalhar contra ele, e prepara-se para a batalha. Antes de encontrar-se com seu irmão luta contra um anjo disfarçado de homem do qual sai vitorioso embora manco. Do anjo Yaakov recebe o nome de Yisrael (Israel) que será o nome pela qual seus descendentes seriam chamados.

Yaakov encontra por fim Esav que o aceita em paz embora ambos se separem. A narrativa prossegue com o rapto da filha de Yaakov, Diná e seu consequente estupro por parte de Sechem, príncipe da cidade de Sechem (Siquém). Os filhos de Yaacov enganam os habitantes da cidade, obrigando-os à circuncidarem-se sob o pretexto da aceitação de casamentos mistos e por fim Shimon e Levi matam os habitantes da cidade resgatando Diná. Rachel morre em seguida ao dar à luz o décimo-segundo filho de Yaakov e este retorna para a casa de seu pai. Yizhak morre com a idade de 180 anos e a porção prossegue com a descrição da genealogia de Esav que seria o ancestral dos habitantes de Edom.

A haftará desta porção é:

  • para os Ashkenazim: Oséias 12:13–14:10
  • para os Sefaradim: Oséias 11:7–12:12
  • para os Sefaradim: Obadias 1:1-21

Vayêshev (וישב)

José sendo capturado pelos seus irmãos e vendido aos egípcios (pintura de Konstantin Flavitsky).

A parashá Vayêshev descreve inicialmente a afeição de Yaakov por seu filho Yossef (José) o que leva ao ciúme dos outros irmãos. Este ódio aumenta com os sonhos de Yossef que se vê como senhor de seus irmãos. Seus irmãos preparam uma artimanha e vendem seu irmão como escravo no Egito, e enganam seu pai dizendo que Yossef havia sido destroçado por um animal.

No Egito Yossef torna-se um empregado valoroso na casa de Potifar, mas recebe uma falsa acusação de tentativa de assédio sexual por parte da esposa de Potifar. Yossef é preso onde acaba tornando-se encarregado dos prisioneiros. Após dez anos ao interpretar o sonho de dois serviçais de faraó, os eventos posteriores confirmam a interpretação dada por Yossef.

A haftará desta porção é Amós 2:6–3:8.

Miqetz (מקץ)

Mikêts descreve o sonho do faraó sobre sete vacas magras devorando sete vacas gordas, seguido por sete espigas magras de cereal devorando sete espigas saudáveis. Os conselheiros de faraó não conseguem interpretar o sonho, e Yossef recomendado pelo copeiro do rei é chamado para interpretar o sonho. Yossef descreve então que os sonhos confirmam que após sete anos de abundância o Egito e toda a terra seria assolado por grande escassez. Faraó determina então Yossef como vice-rei do Egito com o objetivo de coletar alimentos no período de fartura e armazaná-los para a época da escassez. Yossef então casa-se e tem dois filhos: Menashê e Efraim, e os eventos ocorrem como Yossef predissera. Em Canaã a escassez atinge a família de Yaacov, que envia seus filhos ao Egito para comprar alimento. Encontram Yossef mas não o reconhecem.

Yossef finge então considerá-los espiões e mantém Shimeon refém enquanto os outros irmãos retornam para Canaã com alimento, e exige que retornem com o irmão mais novo. Yaacov não permite mas a escassez obriga-o à liberar Binyamin (Benjamim). Os irmãos retornam ao Egito onde são bem tratados. No entanto Yossef cria uma artimanha para acusar Binyamin de roubo e torná-lo seu escravo no Egito.

A haftará desta parashá é I Reis 3:15–4:1.

Vayigash (ויגש )

Os irmãos de Yossef desesperam-se com a situação e Yehudá (Judá) oferece-se para ficar no Egito no lugar de Binyamin já que a perda deste seria fatal para Yaakov. Yossef incapaz de fingir mais tempo revela-se a seus irmãos e os envia de volta para Canaã para buscarem seu pai e ordem para que toda a família de Yaakov venha habitar no Egito.

A haftará desta porção é Ezequiel 37:15–28.

Vayechi (ויחי)

Jacó abençoa os filhos de José (pintado por Jan Victors).

A parashá Vayechi é a última porção de Bereshit e descreve os últimos anos de vida de Yaakov e sua morte. Antes obriga Yossef a jurar que o enterrará na Terra da Promessa e abençoa a cada um dos seus filhos individualmente. Yaakov morre com 147 anos e é enterrado em M’arat HaMachpelá, onde estão enterrados sua esposa Lea, seus pais Yitzhak e Rivka, e os avós Avraham e Sara.

Yossef perdoa seus irmãos das artimanhas que lhe armaram na juventude e por fim Yossef morre, pedindo que seus ossos sejam levados no futuro para a Terra da Promessa.

A haftará desta parashá é I Reis 2:1–12.

 

Curso online hebraico e grego
Kit hebraico grego promoção

Bíblia  em Português e Hebraico Simultaneamente

Escrita Hebraica sem os Sinais Massoréticos (Vogais)

Gênesis 1

1 No princípio, criou Deus os céus e a terra.

1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

2 E a terra era sem forma e vazia; e havia trevas sobre a face do abismo; e o Espírito de Deus se movia sobre a face das águas.

2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים

3 E disse Deus Haja luz. E houve luz.

3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור

4 E viu Deus que era boa a luz; e fez Deus separação entre a luz e as trevas.

4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך

5 E Deus chamou à luz Dia; e às trevas chamou Noite. E foi a tarde e a manhã o dia primeiro.

5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד

6 E disse Deus Haja uma expansão no meio das águas, e haja separação entre águas e águas.

6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים

7 E fez Deus a expansão e fez separação entre as águas que estavam debaixo da expansão e as águas que estavam sobre a expansão. E assim foi.

7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן

8 E chamou Deus à expansão Céus; e foi a tarde e a manhã o dia segundo.

8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני

9 E disse Deus Ajuntem-se as águas debaixo dos céus num lugar; e apareça a porção seca. E assim foi.

9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן

10 E chamou Deus à porção seca Terra; e ao ajuntamento das águas chamou Mares. E viu Deus que era bom.

10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב

11 E disse Deus Produza a terra erva verde, erva que dê semente, árvore frutífera que dê fruto segundo a sua espécie, cuja semente esteja nela sobre a terra. E assim foi.

11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן

12 E a terra produziu erva, erva dando semente conforme a sua espécie e árvore frutífera, cuja semente está nela conforme a sua espécie. E viu Deus que era bom.

12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב

13 E foi a tarde e a manhã o dia terceiro.

13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי

14 E disse Deus Haja luminares na expansão dos céus, para haver separação entre o dia e a noite; e sejam eles para sinais e para tempos determinados e para dias e anos.

14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים

15 E sejam para luminares na expansão dos céus, para alumiar a terra. E assim foi.

15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן

16 E fez Deus os dois grandes luminares o luminar maior para governar o dia, e o luminar menor para governar a noite; e fez as estrelas.

16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים

17 E Deus os pôs na expansão dos céus para alumiar a terra,

17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ

18 e para governar o dia e a noite, e para fazer separação entre a luz e as trevas. E viu Deus que era bom.

18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב

19 E foi a tarde e a manhã o dia quarto.

19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי

20 E disse Deus Produzam as águas abundantemente répteis de alma vivente; e voem as aves sobre a face da expansão dos céus.

20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים

21 E Deus criou as grandes baleias, e todo réptil de alma vivente que as águas abundantemente produziram conforme as suas espécies, e toda ave de asas conforme a sua espécie. E viu Deus que era bom.

21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב

22 E Deus os abençoou, dizendo Frutificai, e multiplicai-vos, e enchei as águas nos mares; e as aves se multipliquem na terra.

22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ

23 E foi a tarde e a manhã o dia quinto.

23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי

24 E disse Deus Produza a terra alma vivente conforme a sua espécie; gado, e répteis, e bestas-feras da terra conforme a sua espécie. E assim foi.

24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן

25 E fez Deus as bestas-feras da terra conforme a sua espécie, e o gado conforme a sua espécie, e todo o réptil da terra conforme a sua espécie. E viu Deus que era bom.

25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב

26 E disse Deus Façamos o homem à nossa imagem, conforme a nossa semelhança; e domine sobre os peixes do mar, e sobre as aves dos céus, e sobre o gado, e sobre toda a terra, e sobre todo réptil que se move sobre a terra.

26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ

27 E criou Deus o homem à sua imagem; à imagem de Deus o criou; macho e fêmea os criou.

27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם

28 E Deus os abençoou e Deus lhes disse Frutificai, e multiplicai-vos, e enchei a terra, e sujeitai-a; e dominai sobre os peixes do mar, e sobre as aves dos céus, e sobre todo o animal que se move sobre a terra.

28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ

29 E disse Deus Eis que vos tenho dado toda erva que dá semente e que está sobre a face de toda a terra e toda árvore em que há fruto de árvore que dá semente; ser-vos-ão para mantimento.

29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה

30 E a todo animal da terra, e a toda ave dos céus, e a todo réptil da terra, em que há alma vivente, toda a erva verde lhes será para mantimento. E assim foi.

30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן

31 E viu Deus tudo quanto tinha feito, e eis que era muito bom; e foi a tarde e a manhã o dia sexto.

31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי

Gênesis 2

1 Assim, os céus, e a terra, e todo o seu exército foram acabados.

1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם

2 E, havendo Deus acabado no dia sétimo a sua obra, que tinha feito, descansou no sétimo dia de toda a sua obra, que tinha feito.

2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה

3 E abençoou Deus o dia sétimo e o santificou; porque nele descansou de toda a sua obra, que Deus criara e fizera.

3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות

4 Estas são as origens dos céus e da terra, quando foram criados; no dia em que o SENHOR Deus fez a terra e os céus.

4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים

5 Toda planta do campo ainda não estava na terra, e toda erva do campo ainda não brotava; porque ainda o SENHOR Deus não tinha feito chover sobre a terra, e não havia homem para lavrar a terra.

5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה

6 Um vapor, porém, subia da terra e regava toda a face da terra.

6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה

7 E formou o SENHOR Deus o homem do pó da terra e soprou em seus narizes o fôlego da vida; e o homem foi feito alma vivente.

7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה

8 E plantou o SENHOR Deus um jardim no Éden, da banda do Oriente, e pôs ali o homem que tinha formado.

8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר

9 E o SENHOR Deus fez brotar da terra toda árvore agradável à vista e boa para comida, e a árvore da vida no meio do jardim, e a árvore da ciência do bem e do mal.

9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע

10 E saía um rio do Éden para regar o jardim; e dali se dividia e se tornava em quatro braços.

10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים

11 O nome do primeiro é Pisom; este é o que rodeia toda a terra de Havilá, onde há ouro.

11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב

12 E o ouro dessa terra é bom; ali há o bdélio e a pedra sardônica.

12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם

13 E o nome do segundo rio é Giom; este é o que rodeia toda a terra de Cuxe.

13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש

14 E o nome do terceiro rio é Hidéquel; este é o que vai para a banda do oriente da Assíria; e o quarto rio é o Eufrates.

14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת

15 E tomou o SENHOR Deus o homem e o pôs no jardim do Éden para o lavrar e o guardar.

15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה

16 E ordenou o SENHOR Deus ao homem, dizendo De toda árvore do jardim comerás livremente,

16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל

17 mas da árvore da ciência do bem e do mal, dela não comerás; porque, no dia em que dela comeres, certamente morrerás.

17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות

18 E disse o SENHOR Deus Não é bom que o homem esteja só; far-lhe-ei uma adjutora que esteja como diante dele.

18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו

19 Havendo, pois, o SENHOR Deus formado da terra todo animal do campo e toda ave dos céus, os trouxe a Adão, para este ver como lhes chamaria; e tudo o que Adão chamou a toda a alma vivente, isso foi o seu nome.

19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו

20 E Adão pôs os nomes a todo o gado, e às aves dos céus, e a todo animal do campo; mas para o homem não se achava adjutora que estivesse como diante dele.

20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו

21 Então, o SENHOR Deus fez cair um sono pesado sobre Adão, e este adormeceu; e tomou uma das suas costelas e cerrou a carne em seu lugar.

21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה

22 E da costela que o SENHOR Deus tomou do homem formou uma mulher; e trouxe-a a Adão.

22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם

23 E disse Adão Esta é agora osso dos meus ossos e carne da minha carne; esta será chamada varoa, porquanto do varão foi tomada.

23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת

24 Portanto, deixará o varão o seu pai e a sua mãe e apegar-se-á à sua mulher, e serão ambos uma carne.

24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד

25 E ambos estavam nus, o homem e a sua mulher; e não se envergonhavam.

25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

Gênesis 3

1 Ora, a serpente era mais astuta que todas as alimárias do campo que o SENHOR Deus tinha feito. E esta disse à mulher É assim que Deus disse Não comereis de toda árvore do jardim?

1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן

2 E disse a mulher à serpente Do fruto das árvores do jardim comeremos,

2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל

3 mas, do fruto da árvore que está no meio do jardim, disse Deus Não comereis dele, nem nele tocareis, para que não morrais.

3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון

4 Então, a serpente disse à mulher Certamente não morrereis.

4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון

5 Porque Deus sabe que, no dia em que dele comerdes, se abrirão os vossos olhos, e sereis como Deus, sabendo o bem e o mal.

5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע

6 E, vendo a mulher que aquela árvore era boa para se comer, e agradável aos olhos, e árvore desejável para dar entendimento, tomou do seu fruto, e comeu, e deu também a seu marido, e ele comeu com ela.

6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל

7 Então, foram abertos os olhos de ambos, e conheceram que estavam nus; e coseram folhas de figueira, e fizeram para si aventais.

7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת

8 E ouviram a voz do SENHOR Deus, que passeava no jardim pela viração do dia; e escondeu-se Adão e sua mulher da presença do SENHOR Deus, entre as árvores do jardim.

8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן

9 E chamou o SENHOR Deus a Adão e disse-lhe Onde estás?

9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה

10 E ele disse Ouvi a tua voz soar no jardim, e temi, porque estava nu, e escondi-me.

10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא

11 E Deus disse Quem te mostrou que estavas nu? Comeste tu da árvore de que te ordenei que não comesses?

11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת

12 Então, disse Adão A mulher que me deste por companheira, ela me deu da árvore, e comi.

12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל

13 E disse o SENHOR Deus à mulher Por que fizeste isso? E disse a mulher A serpente me enganou, e eu comi.

13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל

14 Então, o SENHOR Deus disse à serpente Porquanto fizeste isso, maldita serás mais que toda besta e mais que todos os animais do campo; sobre o teu ventre andarás e pó comerás todos os dias da tua vida.

14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך

15 E porei inimizade entre ti e a mulher e entre a tua semente e a sua semente; esta te ferirá a cabeça, e tu lhe ferirás o calcanhar.

15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב

16 E à mulher disse Multiplicarei grandemente a tua dor e a tua conceição; com dor terás filhos; e o teu desejo será para o teu marido, e ele te dominará.

16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך

17 E a Adão disse Porquanto deste ouvidos à voz de tua mulher e comeste da árvore de que te ordenei, dizendo Não comerás dela, maldita é a terra por causa de ti; com dor comerás dela todos os dias da tua vida.

17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך

18 Espinhos e cardos também te produzirá; e comerás a erva do campo.

18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה

19 No suor do teu rosto, comerás o teu pão, até que te tornes à terra; porque dela foste tomado, porquanto és pó e em pó te tornarás.

19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב

20 E chamou Adão o nome de sua mulher Eva, porquanto ela era a mãe de todos os viventes.

20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי

21 E fez o SENHOR Deus a Adão e a sua mulher túnicas de peles e os vestiu.

21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם

22 Então, disse o SENHOR Deus Eis que o homem é como um de nós, sabendo o bem e o mal; ora, pois, para que não estenda a sua mão, e tome também da árvore da vida, e coma, e viva eternamente,

22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם

23 o SENHOR Deus, pois, o lançou fora do jardim do Éden, para lavrar a terra, de que fora tomado.

23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם

24 E, havendo lançado fora o homem, pôs querubins ao oriente do jardim do Éden e uma espada inflamada que andava ao redor, para guardar o caminho da árvore da vida.

24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים

Gênesis 4

1 E conheceu Adão a Eva, sua mulher, e ela concebeu, e teve a Caim, e disse Alcancei do SENHOR um varão.

1 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה

2 E teve mais a seu irmão Abel; e Abel foi pastor de ovelhas, e Caim foi lavrador da terra.

2 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה

3 E aconteceu, ao cabo de dias, que Caim trouxe do fruto da terra uma oferta ao SENHOR.

3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה

4 E Abel também trouxe dos primogênitos das suas ovelhas e da sua gordura; e atentou o SENHOR para Abel e para a sua oferta.

4 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו

5 Mas para Caim e para a sua oferta não atentou. E irou-se Caim fortemente, e descaiu-lhe o seu semblante.

5 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו

6 E o SENHOR disse a Caim Por que te iraste? E por que descaiu o teu semblante?

6 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך

7 Se bem fizeres, não haverá aceitação para ti? E, se não fizeres bem, o pecado jaz à porta, e para ti será o seu desejo, e sobre ele dominarás.

7 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו

8 E falou Caim com o seu irmão Abel; e sucedeu que, estando eles no campo, se levantou Caim contra o seu irmão Abel e o matou.

8 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו

9 E disse o SENHOR a Caim Onde está Abel, teu irmão? E ele disse Não sei; sou eu guardador do meu irmão?

9 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי

10 E disse Deus Que fizeste? A voz do sangue do teu irmão clama a mim desde a terra.

10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה

11 E agora maldito és tu desde a terra, que abriu a sua boca para receber da tua mão o sangue do teu irmão.

11 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך

12 Quando lavrares a terra, não te dará mais a sua força; fugitivo e errante serás na terra.

12 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ

13 Então, disse Caim ao SENHOR É maior a minha maldade que a que possa ser perdoada.

13 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא

14 Eis que hoje me lanças da face da terra, e da tua face me esconderei; e serei fugitivo e errante na terra, e será que todo aquele que me achar me matará.

14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני

15 O SENHOR, porém, disse-lhe Portanto, qualquer que matar a Caim sete vezes será castigado. E pôs o SENHOR um sinal em Caim, para que não o ferisse qualquer que o achasse.

15 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו

16 E saiu Caim de diante da face do SENHOR e habitou na terra de Node, da banda do oriente do Éden.

16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן

17 E conheceu Caim a sua mulher, e ela concebeu e teve a Enoque; e ele edificou uma cidade e chamou o nome da cidade pelo nome de seu filho Enoque.

17 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך

18 E a Enoque nasceu Irade, e Irade gerou a Meujael, e Meujael gerou a Metusael, e Metusael gerou a Lameque.

18 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך

19 E tomou Lameque para si duas mulheres; o nome de uma era Ada, e o nome da outra, Zilá.

19 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה

20 E Ada teve a Jabal; este foi o pai dos que habitam em tendas e têm gado.

20 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה

21 E o nome do seu irmão era Jubal; este foi o pai de todos os que tocam harpa e órgão.

21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב

22 E Zilá também teve a Tubalcaim, mestre de toda obra de cobre e de ferro; e a irmã de Tubalcaim foi Naamá.

22 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה

23 E disse Lameque a suas mulheres Ada e Zilá, ouvi a minha voz; vós, mulheres de Lameque, escutai o meu dito porque eu matei um varão, por me ferir, e um jovem, por me pisar.

23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי

24 Porque sete vezes Caim será vingado; mas Lameque, setenta vezes sete.

24 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה

25 E tornou Adão a conhecer a sua mulher; e ela teve um filho e chamou o seu nome Sete; porque, disse ela, Deus me deu outra semente em lugar de Abel; porquanto Caim o matou.

25 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין

26 E a Sete mesmo também nasceu um filho; e chamou o seu nome Enos; então, se começou a invocar o nome do SENHOR.

26 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה

Gênesis 5

1 Este é o livro das gerações de Adão. No dia em que Deus criou o homem, à semelhança de Deus o fez.

1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו

2 Macho e fêmea os criou, e os abençoou, e chamou o seu nome Adão, no dia em que foram criados.

2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם

3 E Adão viveu cento e trinta anos, e gerou um filho à sua semelhança, conforme a sua imagem, e chamou o seu nome Sete.

3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת

4 E foram os dias de Adão, depois que gerou a Sete, oitocentos anos, e gerou filhos e filhas.

4 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות

5 E foram todos os dias que Adão viveu novecentos e trinta anos; e morreu.

5 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת

6 E viveu Sete cento e cinco anos e gerou a Enos.

6 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש

7 E viveu Sete, depois que gerou a Enos, oitocentos e sete anos e gerou filhos e filhas.

7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

8 E foram todos os dias de Sete novecentos e doze anos; e morreu.

8 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת

9 E viveu Enos noventa anos; e gerou a Cainã.

9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן

10 E viveu Enos, depois que gerou a Cainã, oitocentos e quinze anos e gerou filhos e filhas.

10 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

11 E foram todos os dias de Enos novecentos e cinco anos; e morreu.

11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת

12 E viveu Cainã setenta anos e gerou a Maalalel.

12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל

13 E viveu Cainã, depois que gerou a Maalalel, oitocentos e quarenta anos e gerou filhos e filhas.

13 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

14 E foram todos os dias de Cainã novecentos e dez anos; e morreu.

14 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת

15 E viveu Maalalel sessenta e cinco anos e gerou a Jarede.

15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד

16 E viveu Maalalel, depois que gerou a Jarede, oitocentos e trinta anos e gerou filhos e filhas.

16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

17 E foram todos os dias de Maalalel oitocentos e noventa e cinco anos; e morreu.

17 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת

18 E viveu Jarede cento e sessenta e dois anos e gerou a Enoque.

18 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך

19 E viveu Jarede, depois que gerou a Enoque, oitocentos anos e gerou filhos e filhas.

19 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות

20 E foram todos os dias de Jarede novecentos e sessenta e dois anos; e morreu.

20 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת

21 E viveu Enoque sessenta e cinco anos e gerou a Metusalém.

21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח

22 E andou Enoque com Deus, depois que gerou a Metusalém, trezentos anos e gerou filhos e filhas.

22 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות

23 E foram todos os dias de Enoque trezentos e sessenta e cinco anos.

23 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה

24 E andou Enoque com Deus; e não se viu mais, porquanto Deus para si o tomou.

24 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים

25 E viveu Metusalém cento e oitenta e sete anos e gerou a Lameque.

25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך

26 E viveu Metusalém, depois que gerou a Lameque, setecentos e oitenta e dois anos e gerou filhos e filhas.

26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

27 E foram todos os dias de Metusalém novecentos e sessenta e nove anos; e morreu.

27 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת

28 E viveu Lameque cento e oitenta e dois anos e gerou um filho.

28 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן

29 E chamou o seu nome Noé, dizendo Este nos consolará acerca de nossas obras e do trabalho de nossas mãos, por causa da terra que o SENHOR amaldiçoou.

29 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה

30 E viveu Lameque, depois que gerou a Noé, quinhentos e noventa e cinco anos e gerou filhos e filhas.

30 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות

31 E foram todos os dias de Lameque setecentos e setenta e sete anos; e morreu.

31 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת

32 E era Noé da idade de quinhentos anos e gerou Noé a Sem, Cam e Jafé.

32 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת

Gênesis 6

1 E aconteceu que, como os homens começaram a multiplicar-se sobre a face da terra, e lhes nasceram filhas,

1 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם

2 viram os filhos de Deus que as filhas dos homens eram formosas; e tomaram para si mulheres de todas as que escolheram.

2 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו

3 Então, disse o SENHOR Não contenderá o meu Espírito para sempre com o homem, porque ele também é carne; porém os seus dias serão cento e vinte anos.

3 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה

4 Havia, naqueles dias, gigantes na terra; e também depois, quando os filhos de Deus entraram às filhas dos homens e delas geraram filhos; estes eram os valentes que houve na antiguidade, os varões de fama.

4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם

5 E viu o SENHOR que a maldade do homem se multiplicara sobre a terra e que toda imaginação dos pensamentos de seu coração era só má continuamente.

5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום

6 Então, arrependeu-se o SENHOR de haver feito o homem sobre a terra, e pesou-lhe em seu coração.

6 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו

7 E disse o SENHOR Destruirei, de sobre a face da terra, o homem que criei, desde o homem até ao animal, até ao réptil e até à ave dos céus; porque me arrependo de os haver feito.

7 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם

8 Noé, porém, achou graça aos olhos do SENHOR.

8 ונח מצא חן בעיני יהוה

9 Estas são as gerações de Noé Noé era varão justo e reto em suas gerações; Noé andava com Deus.

9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח

10 E gerou Noé três filhos Sem, Cam e Jafé.

10 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת

11 A terra, porém, estava corrompida diante da face de Deus; e encheu-se a terra de violência.

11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס

12 E viu Deus a terra, e eis que estava corrompida; porque toda carne havia corrompido o seu caminho sobre a terra.

12 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ

13 Então, disse Deus a Noé O fim de toda carne é vindo perante a minha face; porque a terra está cheia de violência; e eis que os desfarei com a terra.

13 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ

14 Faze para ti uma arca da madeira de gofer; farás compartimentos na arca e a betumarás por dentro e por fora com betume.

14 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר

15 E desta maneira farás de trezentos côvados o comprimento da arca, e de cinquenta côvados a sua largura, e de trinta côvados a sua altura.

15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה

16 Farás na arca uma janela e de um côvado a acabarás em cima; e a porta da arca porás ao seu lado; far-lhe-ás andares baixos, segundos e terceiros.

16 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה

17 Porque eis que eu trago um dilúvio de águas sobre a terra, para desfazer toda carne em que há espírito de vida debaixo dos céus tudo o que há na terra expirará.

17 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע

18 Mas contigo estabelecerei o meu pacto; e entrarás na arca, tu e os teus filhos, e a tua mulher, e as mulheres de teus filhos contigo.

18 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך

19 E de tudo o que vive, de toda carne, dois de cada espécie meterás na arca, para os conservares vivos contigo; macho e fêmea serão.

19 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו

20 Das aves conforme a sua espécie, dos animais conforme a sua espécie, de todo réptil da terra conforme a sua espécie, dois de cada espécie virão a ti, para os conservares em vida.

20 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות

21 E tu toma para ti de toda comida que se come e ajunta-a para ti; e te será para mantimento, para ti e para eles.

21 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה

22 Assim fez Noé; conforme tudo o que Deus lhe mandou, assim o fez.

22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה

Gênesis 7

1 Depois, disse o SENHOR a Noé Entra tu e toda a tua casa na arca, porque te hei visto justo diante de mim nesta geração.

1 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה

2 De todo animal limpo tomarás para ti sete e sete o macho e sua fêmea; mas dos animais que não são limpos, dois o macho e sua fêmea.

2 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו

3 Também das aves dos céus sete e sete macho e fêmea, para se conservar em vida a semente sobre a face de toda a terra.

3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ

4 Porque, passados ainda sete dias, farei chover sobre a terra quarenta dias e quarenta noites; e desfarei de sobre a face da terra toda substância que fiz.

4 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה

5 E fez Noé conforme tudo o que o SENHOR lhe ordenara.

5 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה

6 E era Noé da idade de seiscentos anos, quando o dilúvio das águas veio sobre a terra.

6 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ

7 E entrou Noé, e seus filhos, e sua mulher, e as mulheres de seus filhos com ele na arca, por causa das águas do dilúvio.

7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול

8 Dos animais limpos, e dos animais que não são limpos, e das aves, e de todo o réptil sobre a terra,

8 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה

9 entraram de dois em dois para Noé na arca, macho e fêmea, como Deus ordenara a Noé.

9 שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח

10 E aconteceu que, passados sete dias, vieram sobre a terra as águas do dilúvio.

10 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ

11 No ano seiscentos da vida de Noé, no mês segundo, aos dezessete dias do mês, naquele mesmo dia, se romperam todas as fontes do grande abismo, e as janelas dos céus se abriram,

11 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו

12 e houve chuva sobre a terra quarenta dias e quarenta noites.

12 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה

13 E, no mesmo dia, entrou Noé, e Sem, e Cam, e Jafé, os filhos de Noé, como também a mulher de Noé, e as três mulheres de seus filhos, com ele na arca;

13 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה

14 eles, e todo animal conforme a sua espécie, e todo gado conforme a sua espécie, e todo réptil que se roja sobre a terra conforme a sua espécie, e toda ave conforme a sua espécie, todo pássaro de toda qualidade.

14 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף

15 E de toda carne, em que havia espírito de vida, entraram de dois em dois para Noé na arca.

15 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים

16 E os que entraram, macho e fêmea de toda carne entraram, como Deus lhe tinha ordenado; e o SENHOR a fechou por fora.

16 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו

17 E esteve o dilúvio quarenta dias sobre a terra; e cresceram as águas e levantaram a arca, e ela se elevou sobre a terra.

17 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ

18 E prevaleceram as águas e cresceram grandemente sobre a terra; e a arca andava sobre as águas.

18 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים

19 E as águas prevaleceram excessivamente sobre a terra; e todos os altos montes que havia debaixo de todo o céu foram cobertos.

19 והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים

20 Quinze côvados acima prevaleceram as águas; e os montes foram cobertos.

20 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים

21 E expirou toda carne que se movia sobre a terra, tanto de ave como de gado, e de feras, e de todo o réptil que se roja sobre a terra, e de todo homem.

21 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם

22 Tudo o que tinha fôlego de espírito de vida em seus narizes, tudo o que havia no seco, morreu.

22 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו

23 Assim, foi desfeita toda substância que havia sobre a face da terra, desde o homem até ao animal, até ao réptil e até à ave dos céus; e foram extintos da terra; e ficou somente Noé e os que com ele estavam na arca.

23 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה

24 E prevaleceram as águas sobre a terra cento e cinquenta dias.

24 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום

Gênesis 8

1 E lembrou-se Deus de Noé, e de todo animal, e de toda rês que com ele estava na arca; e Deus fez passar um vento sobre a terra, e aquietaram-se as águas.

1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים

2 Cerraram-se também as fontes do abismo e as janelas dos céus, e a chuva dos céus deteve-se.

2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים

3 E as águas tornaram de sobre a terra continuamente e, ao cabo de cento e cinquenta dias, as águas minguaram.

3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום

4 E a arca repousou, no sétimo mês, no dia dezessete do mês, sobre os montes de Ararate.

4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט

5 E foram as águas indo e minguando até ao décimo mês; no décimo mês, no primeiro dia do mês, apareceram os cumes dos montes.

5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים

6 E aconteceu que, ao cabo de quarenta dias, abriu Noé a janela da arca que tinha feito.

6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה

7 E soltou um corvo, que saiu, indo e voltando, até que as águas se secaram de sobre a terra.

7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ

8 Depois, soltou uma pomba, a ver se as águas tinham minguado de sobre a face da terra.

8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה

9 A pomba, porém, não achou repouso para a planta de seu pé e voltou a ele para a arca; porque as águas estavam sobre a face de toda a terra; e ele estendeu a sua mão, e tomou-a, e meteu-a consigo na arca.

9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה

10 E esperou ainda outros sete dias e tornou a enviar a pomba fora da arca.

10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה

11 E a pomba voltou a ele sobre a tarde; e eis, arrancada, uma folha de oliveira no seu bico; e conheceu Noé que as águas tinham minguado sobre a terra.

11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ

12 Então, esperou ainda outros sete dias e enviou fora a pomba; mas não tornou mais a ele.

12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד

13 E aconteceu que, no ano seiscentos e um, no mês primeiro, no primeiro dia do mês, as águas se secaram de sobre a terra. Então, Noé tirou a cobertura da arca e olhou, e eis que a face da terra estava enxuta.

13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה

14 E, no segundo mês, aos vinte e sete dias do mês, a terra estava seca.

14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ

15 Então, falou Deus a Noé, dizendo

15 וידבר אלהים אל נח לאמר

16 Sai da arca tu, e tua mulher, e teus filhos, e as mulheres de teus filhos contigo.

16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך

17 Todo animal que está contigo, de toda carne, de ave, e de gado, e de todo réptil que se roja sobre a terra, traze fora contigo; e povoem abundantemente a terra, e frutifiquem, e se multipliquem sobre a terra.

17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ

18 Então, saiu Noé, e seus filhos, e sua mulher, e as mulheres de seus filhos com ele;

18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו

19 todo animal, todo réptil, toda ave, tudo o que se move sobre a terra, conforme as suas famílias, saiu para fora da arca.

19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה

20 E edificou Noé um altar ao SENHOR; e tomou de todo animal limpo e de toda ave limpa e ofereceu holocaustos sobre o altar.

20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח

21 E o SENHOR cheirou o suave cheiro e disse o SENHOR em seu coração Não tornarei mais a amaldiçoar a terra por causa do homem, porque a imaginação do coração do homem é má desde a sua meninice; nem tornarei mais a ferir todo vivente, como fiz.

21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי

22 Enquanto a terra durar, sementeira e sega, e frio e calor, e verão e inverno, e dia e noite não cessarão.

22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו

Gênesis 9

1 E abençoou Deus a Noé e a seus filhos e disse-lhes frutificai, e multiplicai-vos, e enchei a terra.

1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ

2 E será o vosso temor e o vosso pavor sobre todo animal da terra e sobre toda ave dos céus; tudo o que se move sobre a terra e todos os peixes do mar na vossa mão são entregues.

2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו

3 Tudo quanto se move, que é vivente, será para vosso mantimento; tudo vos tenho dado, como a erva verde.

3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל

4 A carne, porém, com sua vida, isto é, com seu sangue, não comereis.

4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו

5 E certamente requererei o vosso sangue, o sangue da vossa vida; da mão de todo animal o requererei, como também da mão do homem e da mão do irmão de cada um requererei a vida do homem.

5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם

6 Quem derramar o sangue do homem, pelo homem o seu sangue será derramado; porque Deus fez o homem conforme a sua imagem.

6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם

7 Mas vós, frutificai e multiplicai-vos; povoai abundantemente a terra e multiplicai-vos nela.

7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה

8 E falou Deus a Noé e a seus filhos com ele, dizendo

8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר

9 E eu, eis que estabeleço o meu concerto convosco, e com a vossa semente depois de vós,

9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם

10 e com toda alma vivente, que convosco está, de aves, de reses, e de todo animal da terra convosco; desde todos que saíram da arca, até todo animal da terra.

10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ

11 E eu convosco estabeleço o meu concerto, que não será mais destruída toda carne pelas águas do dilúvio e que não haverá mais dilúvio para destruir a terra.

11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ

12 E disse Deus Este é o sinal do concerto que ponho entre mim e vós e entre toda alma vivente, que está convosco, por gerações eternas.

12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם

13 O meu arco tenho posto na nuvem; este será por sinal do concerto entre mim e a terra.

13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ

14 E acontecerá que, quando eu trouxer nuvens sobre a terra, aparecerá o arco nas nuvens.

14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן

15 Então, me lembrarei do meu concerto, que está entre mim e vós e ainda toda alma vivente de toda carne; e as águas não se tornarão mais em dilúvio, para destruir toda carne.

15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר

16 E estará o arco nas nuvens, e eu o verei, para me lembrar do concerto eterno entre Deus e toda alma vivente de toda carne, que está sobre a terra.

16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ

17 E disse Deus a Noé Este é o sinal do concerto que tenho estabelecido entre mim e toda a carne que está sobre a terra.

17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ

18 E os filhos de Noé, que da arca saíram, foram Sem, e Cam, e Jafé; e Cam é o pai de Canaã.

18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען

19 Estes três foram os filhos de Noé; e destes se povoou toda a terra.

19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ

20 E começou Noé a ser lavrador da terra e plantou uma vinha.

20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם

21 E bebeu do vinho e embebedou-se; e descobriu-se no meio de sua tenda.

21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה

22 E viu Cam, o pai de Canaã, a nudez de seu pai e fê-lo saber a ambos seus irmãos, fora.

22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ

23 Então, tomaram Sem e Jafé uma capa, puseram-na sobre ambos os seus ombros e, indo virados para trás, cobriram a nudez do seu pai; e os seus rostos eram virados, de maneira que não viram a nudez do seu pai.

23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו

24 E despertou Noé do seu vinho e soube o que seu filho menor lhe fizera.

24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן

25 E disse Maldito seja Canaã; servo dos servos seja aos seus irmãos.

25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו

26 E disse Bendito seja o SENHOR, Deus de Sem; e seja-lhe Canaã por servo.

26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו

27 Alargue Deus a Jafé, e habite nas tendas de Sem; e seja-lhe Canaã por servo.

27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו

28 E viveu Noé, depois do dilúvio, trezentos e cinquenta anos.

28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה

29 E foram todos os dias de Noé novecentos e cinquenta anos, e morreu.

29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת

Gênesis 10

1 Estas, pois, são as gerações dos filhos de Noé Sem, Cam e Jafé; e nasceram-lhes filhos depois do dilúvio.

1 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול

2 Os filhos de Jafé são Gomer, e Magogue, e Madai, e Javã, e Tubal, e Meseque, e Tiras.

2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס

3 E os filhos de Gomer são Asquenaz, e Rifate, e Togarma.

3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה

4 E os filhos de Javã são Elisá, e Társis, e Quitim, e Dodanim.

4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים

5 Por estes, foram repartidas as ilhas das nações nas suas terras, cada qual segundo a sua língua, segundo as suas famílias, entre as suas nações.

5 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם

6 E os filhos de Cam são Cuxe, e Mizraim, e Pute, e Canaã.

6 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען

7 E os filhos de Cuxe são Sebá, e Havilá, e Sabtá, e Raamá, e Sabtecá; e os filhos de Raamá são Sabá e Dedã.

7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן

8 E Cuxe gerou a Ninrode; este começou a ser poderoso na terra.

8 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ

9 E este foi poderoso caçador diante da face do SENHOR; pelo que se diz Como Ninrode, poderoso caçador diante do SENHOR.

9 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה

10 E o princípio do seu reino foi Babel, e Ereque, e Acade, e Calné, na terra de Sinar.

10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער

11 Desta mesma terra saiu ele à Assíria e edificou a Nínive, e Reobote-Ir, e Calá,

11 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח

12 e Resém, entre Nínive e Calá (esta é a grande cidade).

12 ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה

13 E Mizraim gerou a Ludim, e a Anamim, e a Leabim, e a Naftuim,

13 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים

14 e a Patrusim, e a Casluim (donde saíram os filisteus), e a Caftorim.

14 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים

15 E Canaã gerou a Sidom, seu primogênito, e a Hete,

15 וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת

16 e ao jebuseu, e ao amorreu, e ao girgaseu,

16 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי

17 e ao heveu, e ao arqueu, e ao sineu,

17 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני

18 e ao arvadeu, e ao zemareu, e ao hamateu, e depois se espalharam as famílias dos cananeus.

18 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני

19 E foi o termo dos cananeus desde Sidom, indo para Gerar, até Gaza; indo para Sodoma, e Gomorra, e Admá, e Zeboim, até Lasa.

19 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע

20 Estes são os filhos de Cam, segundo as suas famílias, segundo as suas línguas, em suas terras, em suas nações.

20 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם

21 E a Sem nasceram filhos, e ele é o pai de todos os filhos de Éber e o irmão mais velho de Jafé.

21 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול

22 Os filhos de Sem são Elão, e Assur, e Arfaxade, e Lude, e Arã.

22 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם

23 E os filhos de Arã são Uz, e Hul, e Geter, e Más.

23 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש

24 E Arfaxade gerou a Salá; e Salá gerou a Éber.

24 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר

25 E a Éber nasceram dois filhos o nome de um foi Pelegue, porquanto em seus dias se repartiu a terra; e o nome do seu irmão foi Joctã.

25 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן

26 E Joctã gerou a Almodá, e a Selefe, e a Hazar-Mavé, e a Jerá,

26 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח

27 e a Hadorão, e a Uzal, e a Dicla,

27 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה

28 e a Obal, e a Abimael, e a Sabá,

28 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא

29 e a Ofir, e a Havilá, e a Jobabe; todos estes foram filhos de Joctã.

29 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן

30 E foi a sua habitação desde Messa, indo para Sefar, montanha do Oriente.

30 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם

31 Estes são os filhos de Sem, segundo as suas famílias, segundo as suas línguas, em suas terras, em suas nações.

31 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם

32 Estas são as famílias dos filhos de Noé, segundo as suas gerações, em suas nações; e destes foram divididas as nações na terra, depois do dilúvio.

32 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול

Gênesis 11

1 E era toda a terra de uma mesma língua e de uma mesma fala.

1 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים

2 E aconteceu que, partindo eles do Oriente, acharam um vale na terra de Sinar; e habitaram ali.

2 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם

3 E disseram uns aos outros Eia, façamos tijolos e queimemo-los bem. E foi-lhes o tijolo por pedra, e o betume, por cal.

3 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר

4 E disseram Eia, edifiquemos nós uma cidade e uma torre cujo cume toque nos céus e façamo-nos um nome, para que não sejamos espalhados sobre a face de toda a terra.

4 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ

5 Então, desceu o SENHOR para ver a cidade e a torre que os filhos dos homens edificavam;

5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם

6 e o SENHOR disse Eis que o povo é um, e todos têm uma mesma língua; e isto é o que começam a fazer; e, agora, não haverá restrição para tudo o que eles intentarem fazer.

6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות

7 Eia, desçamos e confundamos ali a sua língua, para que não entenda um a língua do outro.

7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו

8 Assim, o SENHOR os espalhou dali sobre a face de toda a terra; e cessaram de edificar a cidade.

8 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר

9 Por isso, se chamou o seu nome Babel, porquanto ali confundiu o SENHOR a língua de toda a terra e dali os espalhou o SENHOR sobre a face de toda a terra.

9 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ

10 Estas são as gerações de Sem Sem era da idade de cem anos e gerou a Arfaxade, dois anos depois do dilúvio.

10 אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול

11 E viveu Sem, depois que gerou a Arfaxade, quinhentos anos; e gerou filhos e filhas.

11 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות

12 E viveu Arfaxade trinta e cinco anos e gerou a Salá.

12 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח

13 E viveu Arfaxade, depois que gerou a Salá, quatrocentos e três anos; e gerou filhos e filhas.

13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

14 E viveu Salá trinta anos e gerou a Éber.

14 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר

15 E viveu Salá, depois que gerou a Éber, quatrocentos e três anos; e gerou filhos e filhas.

15 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

16 E viveu Éber trinta e quatro anos e gerou a Pelegue.

16 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג

17 E viveu Éber, depois que gerou a Pelegue, quatrocentos e trinta anos; e gerou filhos e filhas.

17 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות

18 E viveu Pelegue trinta anos e gerou a Reú.

18 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו

19 E viveu Pelegue, depois que gerou a Reú, duzentos e nove anos; e gerou filhos e filhas.

19 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות

20 E viveu Reú trinta e dois anos e gerou a Serugue.

20 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג

21 E viveu Reú, depois que gerou a Serugue, duzentos e sete anos; e gerou filhos e filhas.

21 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות

22 E viveu Serugue trinta anos e gerou a Naor.

22 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור

23 E viveu Serugue, depois que gerou a Naor, duzentos anos; e gerou filhos e filhas.

23 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות

24 E viveu Naor vinte e nove anos e gerou a Tera.

24 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח

25 E viveu Naor, depois que gerou a Tera, cento e dezenove anos; e gerou filhos e filhas.

25 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות

26 E viveu Tera setenta anos e gerou a Abrão, a Naor e a Harã.

26 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן

27 E estas são as gerações de Tera Tera gerou a Abrão, a Naor e a Harã; e Harã gerou a Ló.

27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט

28 E morreu Harã, estando seu pai Tera ainda vivo, na terra do seu nascimento, em Ur dos caldeus.

28 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים

29 E tomaram Abrão e Naor mulheres para si; o nome da mulher de Abrão era Sarai, e o nome da mulher de Naor era Milca, filha de Harã, pai de Milca e pai de Iscá.

29 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה

30 E Sarai foi estéril e não tinha filhos.

30 ותהי שרי עקרה אין לה ולד

31 E tomou Tera a Abrão, seu filho, e a Ló, filho de Harã, filho de seu filho, e a Sarai, sua nora, mulher de seu filho Abrão, e saiu com eles de Ur dos caldeus, para ir à terra de Canaã; e vieram até Harã e habitaram ali.

31 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם

32 E foram os dias de Tera duzentos e cinco anos; e morreu Tera em Harã.

32 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן

Gênesis 12

1 Ora, o Senhor disse a Abrão Sai-te da tua terra, da tua parentela, e da casa de teu pai, para a terra que eu te mostrarei.

1 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך

2 E far-te-ei uma grande nação, e abençoar-te-ei, e engrandecerei o teu nome, e tu serás uma benção.

2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה

3 E abençoarei os que te abençoarem e amaldiçoarei os que te amaldiçoarem; e em ti serão benditas todas as famílias da terra.

3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה

4 Assim, partiu Abrão, como o SENHOR lhe tinha dito, e foi Ló com ele; e era Abrão da idade de setenta e cinco anos, quando saiu de Harã.

4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן

5 E tomou Abrão a Sarai, sua mulher, e a Ló, filho de seu irmão, e toda a sua fazenda, que haviam adquirido, e as almas que lhe acresceram em Harã; e saíram para irem à terra de Canaã; e vieram à terra de Canaã.

5 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען

6 E passou Abrão por aquela terra até ao lugar de Siquém, até ao carvalho de Moré; e estavam, então, os cananeus na terra.

6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ

7 E apareceu o SENHOR a Abrão e disse à tua semente darei esta terra. E edificou ali um altar ao SENHOR, que lhe aparecera.

7 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו

8 E moveu-se dali para a montanha banda do oriente de Betel e armou a sua tenda, tendo Betel ao ocidente e Ai ao oriente; e edificou ali um altar ao SENHOR e invocou o nome do SENHOR.

8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה

9 Depois, caminhou Abrão dali, seguindo ainda para a banda do Sul.

9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה

10 E havia fome naquela terra; e desceu Abrão ao Egito, para peregrinar ali, porquanto a fome era grande na terra.

10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ

11 E aconteceu que, chegando ele para entrar no Egito, disse a Sarai, sua mulher Ora, bem sei que és mulher formosa à vista;

11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את

12 e será que, quando os egípcios te virem, dirão Esta é a sua mulher. E matar-me-ão a mim e a ti te guardarão em vida.

12 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו

13 Dize, peço-te, que és minha irmã, para que me vá bem por tua causa, e que viva a minha alma por amor de ti.

13 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך

14 E aconteceu que, entrando Abrão no Egito, viram os egípcios a mulher, que era mui formosa.

14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד

15 E viram-na os príncipes de Faraó e gabaram-na diante de Faraó; e foi a mulher tomada para a casa de Faraó.

15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה

16 E fez bem a Abrão por amor dela; e ele teve ovelhas, e vacas, e jumentos, e servos, e servas, e jumentas, e camelos.

16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים

17 Feriu, porém, o SENHOR a Faraó com grandes pragas e a sua casa, por causa de Sarai, mulher de Abrão.

17 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם

18 Então, chamou Faraó a Abrão e disse Que é isto que me fizeste? Por que não me disseste que ela era tua mulher?

18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא

19 Por que disseste é minha irmã? De maneira que a houvera tomado por minha mulher; agora, pois, eis aqui tua mulher; toma-a e vai-te.

19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך

20 E Faraó deu ordens aos seus varões a seu respeito, e acompanharam-no a ele, e a sua mulher, e a tudo o que tinha.

20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו

Gênesis 13

1 Subiu, pois, Abrão do Egito para a banda do Sul, ele, e sua mulher, e tudo o que tinha, e com ele Ló.

1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה

2 E ia Abrão muito rico em gado, em prata e em ouro.

2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

3 E fez as suas jornadas do Sul até Betel, até ao lugar onde, ao princípio, estivera a sua tenda, entre Betel e Ai;

3 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי

4 até ao lugar do altar que, dantes, ali tinha feito; e Abrão invocou ali o nome do SENHOR.

4 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה

5 E também Ló, que ia com Abrão, tinha rebanhos, e vacas, e tendas.

5 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים

6 E não tinha capacidade a terra para poderem habitar juntos, porque a sua fazenda era muita; de maneira que não podiam habitar juntos.

6 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו

7 E houve contenda entre os pastores do gado de Abrão e os pastores do gado de Ló; e os cananeus e os ferezeus habitavam, então, na terra.

7 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ

8 E disse Abrão a Ló Ora, não haja contenda entre mim e ti e entre os meus pastores e os teus pastores, porque irmãos somos.

8 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו

9 Não está toda a terra diante de ti? Eia, pois, aparta-te de mim; se escolheres a esquerda, irei para a direita; e, se a direita escolheres, eu irei para a esquerda.

9 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה

10 E levantou Ló os seus olhos e viu toda a campina do Jordão, que era toda bem regada, antes de o SENHOR ter destruído Sodoma e Gomorra, e era como o jardim do SENHOR, como a terra do Egito, quando se entra em Zoar.

10 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער

11 Então, Ló escolheu para si toda a campina do Jordão e partiu Ló para o Oriente; e apartaram-se um do outro.

11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו

12 Habitou Abrão na terra de Canaã, e Ló habitou nas cidades da campina e armou as suas tendas até Sodoma.

12 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם

13 Ora, eram maus os varões de Sodoma e grandes pecadores contra o SENHOR.

13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד

14 E disse o SENHOR a Abrão, depois que Ló se apartou dele Levanta, agora, os teus olhos e olha desde o lugar onde estás, para a banda do norte, e do sul, e do oriente, e do ocidente;

14 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה

15 porque toda esta terra que vês te hei de dar a ti e à tua semente, para sempre.

15 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם

16 E farei a tua semente como o pó da terra; de maneira que, se alguém puder contar o pó da terra, também a tua semente será contada.

16 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה

17 Levanta-te, percorre essa terra, no seu comprimento e na sua largura; porque a ti a darei.

17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה

18 E Abrão armou as suas tendas, e veio, e habitou nos carvalhais de Manre, que estão junto a Hebrom; e edificou ali um altar ao SENHOR.

18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה

Gênesis 14

1 E aconteceu, nos dias de Anrafel, rei de Sinar, Arioque, rei de Elasar, Quedorlaomer, rei de Elão, e Tidal, rei de Goim,

1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים

2 que estes fizeram guerra a Bera, rei de Sodoma, a Birsa, rei de Gomorra, a Sinabe, rei de Admá, e a Semeber, rei de Zeboim, e ao rei de Bela (esta é Zoar).

2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער

3 Todos estes se ajuntaram no vale de Sidim (que é o mar de Sal).

3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח

4 Doze anos haviam servido a Quedorlaomer, mas, ao décimo-terceiro ano, rebelaram-se.

4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו

5 E, ao décimo-quarto ano, veio Quedorlaomer e os reis que estavam com ele e feriram aos refains em Asterote-Carnaim, e aos zuzins em Hã, e aos emins em Savé-Quiriataim,

5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים

6 e aos horeus no seu monte Seir, até à campina de Parã, que está junto ao deserto.

6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר

7 Depois, tornaram, e vieram a En-Mispate (que é Cades), e feriram toda a terra dos amalequitas e também os amorreus, que habitavam em Hazazom-Tamar.

7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר

8 Então, saiu o rei de Sodoma, e o rei de Gomorra, e o rei de Admá, e o rei de Zeboim, e o rei de Bela (esta é Zoar) e ordenaram batalha contra eles no vale de Sidim,

8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים

9 contra Quedorlaomer, rei de Elão, e Tidal, rei de Goim, e Anrafel, rei de Sinar, e Arioque, rei de Elasar; quatro reis contra cinco.

9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה

10 E o vale de Sidim estava cheio de poços de betume; e fugiram os reis de Sodoma e de Gomorra e caíram ali; e os restantes fugiram para um monte.

10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו

11 E tomaram toda a fazenda de Sodoma e de Gomorra e todo o seu mantimento e foram-se.

11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו

12 Também tomaram a Ló, que habitava em Sodoma, filho do irmão de Abrão, e a sua fazenda e foram-se.

12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם

13 Então, veio um que escapara e o contou a Abrão, o hebreu; ele habitava junto dos carvalhais de Manre, o amorreu, irmão de Escol e irmão de Aner; eles eram confederados de Abrão.

13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם

14 Ouvindo, pois, Abrão que o seu irmão estava preso, armou os seus criados, nascidos em sua casa, trezentos e dezoito, e os perseguiu até Dã.

14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן

15 E dividiu-se contra eles de noite, ele e os seus criados, e os feriu, e os perseguiu até Hobá, que fica à esquerda de Damasco.

15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק

16 E tornou a trazer toda a fazenda e tornou a trazer também a Ló, seu irmão, e a sua fazenda, e também as mulheres, e o povo.

16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם

17 E o rei de Sodoma saiu-lhes ao encontro (depois que voltou de ferir a Quedorlaomer e aos reis que estavam com ele) no vale de Savé, que é o vale do Rei.

17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך

18 E Melquisedeque, rei de Salém, trouxe pão e vinho; e este era sacerdote do Deus Altíssimo.

18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון

19 E abençoou-o e disse Bendito seja Abrão do Deus Altíssimo, o Possuidor dos céus e da terra;

19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ

20 e bendito seja o Deus Altíssimo, que entregou os teus inimigos nas tuas mãos. E deu-lhe o dízimo de tudo.

20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל

21 E o rei de Sodoma disse a Abrão Dá-me a mim as almas e a fazenda toma para ti.

21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך

22 Abrão, porém, disse ao rei de Sodoma Levantei minha mão ao SENHOR, o Deus Altíssimo, o Possuidor dos céus e da terra,

22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ

23 e juro que, desde um fio até à correia dum sapato, não tomarei coisa alguma de tudo o que é teu; para que não digas Eu enriqueci a Abrão;

23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם

24 salvo tão-somente o que os jovens comeram e a parte que toca aos varões que comigo foram, Aner, Escol e Manre; estes que tomem a sua parte.

24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם

Gênesis 15

1 Depois destas coisas veio a palavra do SENHOR a Abrão em visão, dizendo Não temas, Abrão, eu sou o teu escudo, o teu grandíssimo galardão.

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד

2 Então, disse Abrão Senhor JEOVÁ, que me hás de dar? Pois ando sem filhos, e o mordomo da minha casa é o damasceno Eliézer.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

3 Disse mais Abrão Eis que me não tens dado semente, e eis que um nascido na minha casa será o meu herdeiro.

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

4 E eis que veio a palavra do SENHOR a ele, dizendo Este não será o teu herdeiro; mas aquele que de ti será gerado, esse será o teu herdeiro.

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

5 Então, o levou fora e disse Olha, agora, para os céus e conta as estrelas, se as podes contar. E disse-lhe Assim será a tua semente.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

6 E creu ele no SENHOR, e foi-lhe imputado isto por justiça.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

7 Disse-lhe mais Eu sou o SENHOR, que te tirei de Ur dos caldeus, para dar-te a ti esta terra, para a herdares.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

8 E disse ele Senhor JEOVÁ, como saberei que hei de herdá-la?

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

9 E disse-lhe Toma-me uma bezerra de três anos, e uma cabra de três anos, e um carneiro de três anos, e uma rola, e um pombinho.

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

10 E trouxe-lhe todos estes, e partiu-os pelo meio, e pôs cada parte deles em frente da outra; mas as aves não partiu.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

11 E as aves desciam sobre os cadáveres; Abrão, porém, as enxotava.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

12 E, pondo-se o sol, um profundo sono caiu sobre Abrão; e eis que grande espanto e grande escuridão caíram sobre ele.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

13 Então, disse a Abrão Saibas, decerto, que peregrina será a tua semente em terra que não é sua; e servi-los -á e afligi-la-ão quatrocentos anos.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

14 Mas também eu julgarei a gente à qual servirão, e depois sairão com grande fazenda.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

15 E tu irás a teus pais em paz; em boa velhice serás sepultado.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

16 E a quarta geração tornará para cá; porque a medida da injustiça dos amorreus não está ainda cheia.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

17 E sucedeu que, posto o sol, houve escuridão; e eis um forno de fumaça e uma tocha de fogo que passou por aquelas metades.

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

18 Naquele mesmo dia, fez o SENHOR um concerto com Abrão, dizendo À tua semente tenho dado esta terra, desde o rio do Egito até ao grande rio Eufrates,

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

19 e o queneu, e o quenezeu, e o cadmoneu,

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

20 e o heteu, e o ferezeu, e os refains,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

21 e o amorreu, e o cananeu, e o girgaseu, e o jebuseu.

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי

Gênesis 16

1 Ora, Sarai, mulher de Abrão, não lhe gerava filhos, e ele tinha uma serva egípcia, cujo nome era Agar.

1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר

2 E disse Sarai a Abrão Eis que o SENHOR me tem impedido de gerar; entra, pois, à minha serva; porventura, terei filhos dela. E ouviu Abrão a voz de Sarai.

2 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי

3 Assim, tomou Sarai, mulher de Abrão, a Agar, egípcia, sua serva, e deu-a por mulher a Abrão, seu marido, ao fim de dez anos que Abrão habitara na terra de Canaã.

3 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

4 E ele entrou a Agar, e ela concebeu; e, vendo ela que concebera, foi sua senhora desprezada aos seus olhos.

4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה

5 Então, disse Sarai a Abrão Meu agravo seja sobre ti. Minha serva pus eu em teu regaço; vendo ela, agora, que concebeu, sou menosprezada aos seus olhos. O SENHOR julgue entre mim e ti.

5 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך

6 E disse Abrão a Sarai Eis que tua serva está na tua mão; faze-lhe o que bom é aos teus olhos. E afligiu-a Sarai, e ela fugiu de sua face.

6 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה

7 E o Anjo do SENHOR a achou junto a uma fonte de água no deserto, junto à fonte no caminho de Sur.

7 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור

8 E disse Agar, serva de Sarai, de onde vens e para onde vais? E ela disse Venho fugida da face de Sarai, minha senhora.

8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת

9 Então, lhe disse o Anjo do SENHOR Torna-te para tua senhora e humilha-te debaixo de suas mãos.

9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה

10 Disse-lhe mais o Anjo do SENHOR Multiplicarei sobremaneira a tua semente, que não será contada, por numerosa que será.

10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב

11 Disse-lhe também o Anjo do SENHOR Eis que concebeste, e terás um filho, e chamarás o seu nome Ismael, porquanto o SENHOR ouviu a tua aflição.

11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך

12 E ele será homem bravo; e a sua mão será contra todos, e a mão de todos, contra ele; e habitará diante da face de todos os seus irmãos.

12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן

13 E ela chamou o nome do SENHOR, que com ela falava Tu és Deus da vista, porque disse Não olhei eu também para aquele que me vê?

13 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי

14 Por isso, se chama aquele poço de Laai-Roi; eis que está entre Cades e Berede.

14 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד

15 E Agar deu um filho a Abrão; e Abrão chamou o nome do seu filho que tivera Agar, Ismael.

15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל

16 E era Abrão da idade de oitenta e seis anos, quando Agar deu Ismael a Abrão.

16 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם

Gênesis 17

1 Sendo, pois, Abrão da idade de noventa e nove anos, apareceu o SENHOR a Abrão e disse-lhe Eu sou o Deus Todo-poderoso; anda em minha presença e sê perfeito.

1 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים

2 E porei o meu concerto entre mim e ti e te multiplicarei grandissimamente.

2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד

3 Então, caiu Abrão sobre o seu rosto, e falou Deus com ele, dizendo

3 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר

4 Quanto a mim, eis o meu concerto contigo é, e serás o pai de uma multidão de nações.

4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים

5 E não se chamará mais o teu nome Abrão, mas Abraão será o teu nome; porque por pai da multidão de nações te tenho posto.

5 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך

6 E te farei frutificar grandissimamente e de ti farei nações, e reis sairão de ti.

6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו

7 E estabelecerei o meu concerto entre mim e ti e a tua semente depois de ti em suas gerações, por concerto perpétuo, para te ser a ti por Deus e à tua semente depois de ti.

7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך

8 E te darei a ti e à tua semente depois de ti a terra de tuas peregrinações, toda a terra de Canaã em perpétua possessão, e ser-lhes-ei o seu Deus.

8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

9 Disse mais Deus a Abraão Tu, porém, guardarás o meu concerto, tu e a tua semente depois de ti, nas suas gerações.

9 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם

10 Este é o meu concerto, que guardareis entre mim e vós e a tua semente depois de ti Que todo macho será circuncidado.

10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר

11 E circuncidareis a carne do vosso prepúcio; e isto será por sinal do concerto entre mim e vós.

11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם

12 O filho de oito dias, pois, será circuncidado; todo macho nas vossas gerações, o nascido na casa e o comprado por dinheiro a qualquer estrangeiro, que não for da tua semente.

12 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא

13 Com efeito, será circuncidado o nascido em tua casa e o comprado por teu dinheiro; e estará o meu concerto na vossa carne por concerto perpétuo.

13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם

14 E o macho com prepúcio, cuja carne do prepúcio não estiver circuncidada, aquela alma será extirpada dos seus povos; quebrantou o meu concerto.

14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר

15 Disse Deus mais a Abraão a Sarai, tua mulher, não chamarás mais pelo nome de Sarai, mas Sara será o seu nome.

15 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה

16 Porque eu a hei de abençoar e te hei de dar a ti dela um filho; e a abençoarei, e será mãe das nações; reis de povos sairão dela.

16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו

17 Então, caiu Abraão sobre o seu rosto, e riu-se, e disse no seu coração A um homem de cem anos há de nascer um filho? E conceberá Sara na idade de noventa anos?

17 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד

18 E disse Abraão a Deus Tomara que viva Ismael diante de teu rosto!

18 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך

19 E disse Deus Na verdade, Sara, tua mulher, te dará um filho, e chamarás o seu nome Isaque; e com ele estabelecerei o meu concerto, por concerto perpétuo para a sua semente depois dele.

19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו

20 E, quanto a Ismael, também te tenho ouvido eis aqui o tenho abençoado, e fá-lo-ei frutificar, e fá-lo-ei multiplicar grandissimamente; doze príncipes gerará, e dele farei uma grande nação.

20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול

21 O meu concerto, porém, estabelecerei com Isaque, o qual Sara te dará neste tempo determinado, no ano seguinte.

21 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

22 E acabou de falar com ele e subiu Deus de Abraão.

22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם

23 Então, tomou Abraão a seu filho Ismael, e a todos os nascidos na sua casa, e a todos os comprados por seu dinheiro, todo macho entre os homens da casa de Abraão; e circuncidou a carne do seu prepúcio, naquele mesmo dia, como Deus falara com ele.

23 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים

24 E era Abraão da idade de noventa e nove anos, quando lhe foi circuncidada a carne do seu prepúcio.

24 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו

25 E Ismael, seu filho, era da idade de treze anos, quando lhe foi circuncidada a carne do seu prepúcio.

25 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו

26 Neste mesmo dia, foi circuncidado Abraão e Ismael, seu filho.

26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו

27 E todos os homens da sua casa, o nascido em casa e o comprado por dinheiro do estrangeiro, foram circuncidados com ele.

27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו

Gênesis 18

1 Depois, apareceu-lhe o SENHOR nos carvalhais de Manre, estando ele assentado à porta da tenda, quando tinha aquecido o dia.

1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום

2 E levantou os olhos e olhou, e eis três varões estavam em pé junto a ele. E, vendo-os, correu da porta da tenda ao seu encontro, e inclinou-se à terra,

2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה

3 e disse Meu Senhor, se agora tenho achado graça aos teus olhos, rogo-te que não passes de teu servo.

3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך

4 Traga-se, agora, um pouco de água; e lavai os vossos pés e recostai-vos debaixo desta árvore;

4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ

5 e trarei um bocado de pão, para que esforceis o vosso coração; depois, passareis adiante, porquanto por isso chegastes até vosso servo. E disseram Assim, faze como tens dito.

5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

6 E Abraão apressou-se em ir ter com Sara à tenda e disse-lhe Amassa depressa três medidas de flor de farinha e faze bolos.

6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות

7 E correu Abraão às vacas, e tomou uma vitela tenra e boa, e deu-a ao moço, que se apressou em prepará-la.

7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו

8 E tomou manteiga e leite e a vitela que tinha preparado e pôs tudo diante deles; e ele estava em pé junto a eles debaixo da árvore; e comeram.

8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

9 E disseram-lhe Onde está Sara, tua mulher? E ele disse Ei-la, aí está na tenda.

9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל

10 E disse Certamente tornarei a ti por este tempo da vida; e eis que Sara, tua mulher, terá um filho. E ouviu-o Sara à porta da tenda, que estava atrás dele.

10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו

11 E eram Abraão e Sara já velhos e adiantados em idade; já a Sara havia cessado o costume das mulheres.

11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים

12 Assim, pois, riu-se Sara consigo, dizendo Terei ainda deleite depois de haver envelhecido, sendo também o meu senhor já velho?

12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן

13 E disse o SENHOR a Abraão Por que se riu Sara, dizendo Na verdade, gerarei eu ainda, havendo já envelhecido?

13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי

14 Haveria coisa alguma difícil ao SENHOR? Ao tempo determinado, tornarei a ti por este tempo da vida, e Sara terá um filho.

14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן

15 E Sara negou, dizendo Não me ri, porquanto temeu. E ele disse Não digas isso, porque te riste.

15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת

16 E levantaram-se aqueles varões dali e olharam para a banda de Sodoma; e Abraão ia com eles, acompanhando-os.

16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם

17 E disse o SENHOR Ocultarei eu a Abraão o que faço,

17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה

18 visto que Abraão certamente virá a ser uma grande e poderosa nação, e nele serão benditas todas as nações da terra?

18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ

19 Porque eu o tenho conhecido, que ele há de ordenar a seus filhos e a sua casa depois dele, para que guardem o caminho do SENHOR, para agirem com justiça e juízo; para que o SENHOR faça vir sobre Abraão o que acerca dele tem falado.

19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו

20 Disse mais o SENHOR Porquanto o clamor de Sodoma e Gomorra se tem multiplicado, e porquanto o seu pecado se tem agravado muito,

20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד

21 descerei agora e verei se, com efeito, têm praticado segundo este clamor que é vindo até mim; e, se não, sabê-lo-ei.

21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה

22 Então, viraram aqueles varões o rosto dali e foram-se para Sodoma; mas Abraão ficou ainda em pé diante da face do SENHOR.

22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה

23 E chegou-se Abraão, dizendo Destruirás também o justo com o ímpio?

23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע

24 Se, porventura, houver cinquenta justos na cidade, destruí-los-ás também e não pouparás o lugar por causa dos cinquenta justos que estão dentro dela?

24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה

25 Longe de ti que faças tal coisa, que mates o justo com o ímpio; que o justo seja como o ímpio, longe de ti seja. Não faria justiça o Juiz de toda a terra?

25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט

26 Então, disse o SENHOR Se eu em Sodoma achar cinquenta justos dentro da cidade, pouparei todo o lugar por amor deles.

26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם

27 E respondeu Abraão, dizendo Eis que, agora, me atrevi a falar ao Senhor, ainda que sou pó e cinza.

27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר

28 Se, porventura, faltarem de cinquenta justos cinco, destruirás por aqueles cinco toda a cidade? E disse Não a destruirei, se eu achar ali quarenta e cinco.

28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה

29 E continuou ainda a falar-lhe e disse Se, porventura, acharem ali quarenta? E disse Não o farei, por amor dos quarenta.

29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים

30 Disse mais Ora, não se ire o Senhor, se eu ainda falar se, porventura, se acharem ali trinta? E disse Não o farei se achar ali trinta.

30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים

31 E disse Eis que, agora, me atrevi a falar ao Senhor se, porventura, se acharem ali vinte? E disse Não a destruirei, por amor dos vinte.

31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים

32 Disse mais Ora, não se ire o Senhor que ainda só mais esta vez falo se, porventura, se acharem ali dez? E disse Não a destruirei, por amor dos dez.

32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

33 E foi-se o SENHOR, quando acabou de falar a Abraão; e Abraão tornou ao seu lugar.

33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו

Gênesis 19

1 E vieram os dois anjos a Sodoma à tarde, e estava Ló assentado à porta de Sodoma; e, vendo-os Ló, levantou-se ao seu encontro e inclinou-se com o rosto à terra.

1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה

2 E disse Eis agora, meus senhores, entrai, peço-vos, em casa de vosso servo, e passai nela a noite, e lavai os vossos pés; e de madrugada vos levantareis e ireis vosso caminho. E eles disseram Não! Antes, na rua passaremos a noite.

2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין

3 E porfiou com eles muito, e vieram com ele e entraram em sua casa; e fez-lhes banquete e cozeu bolos sem levedura, e comeram.

3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

4 E, antes que se deitassem, cercaram a casa os varões daquela cidade, os varões de Sodoma, desde o moço até ao velho; todo o povo de todos os bairros.

4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה

5 E chamaram Ló e disseram-lhe Onde estão os varões que a ti vieram nesta noite? Traze-os fora a nós, para que os conheçamos.

5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם

6 Então, saiu Ló a eles à porta, e fechou a porta atrás de si,

6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו

7 e disse Meus irmãos, rogo-vos que não façais mal.

7 ויאמר אל נא אחי תרעו

8 Eis aqui, duas filhas tenho, que ainda não conheceram varão; fora vo-las trarei, e fareis delas como bom for nos vossos olhos; somente nada façais a estes varões, porque por isso vieram à sombra do meu telhado.

8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי

9 Eles, porém, disseram Sai daí. Disseram mais Como estrangeiro, este indivíduo veio aqui habitar e quereria ser juiz em tudo? Agora, te faremos mais mal a ti do que a eles. E arremessaram-se sobre o varão, sobre Ló, e aproximaram-se para arrombar a porta.

9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת

10 Aqueles varões, porém, estenderam a sua mão, e fizeram entrar a Ló consigo na casa, e fecharam a porta;

10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו

11 e feriram de cegueira os varões que estavam à porta da casa, desde o menor até ao maior, de maneira que se cansaram para achar a porta.

11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח

12 Então, disseram aqueles varões a Ló Tens alguém mais aqui? Teu genro, e teus filhos, e tuas filhas, e todos quantos tens nesta cidade, tira-os fora deste lugar;

12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום

13 pois nós vamos destruir este lugar, porque o seu clamor tem engrossado diante da face do SENHOR, e o SENHOR nos enviou a destruí-lo.

13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה

14 Então, saiu Ló, e falou a seus genros, aos que haviam de tomar as suas filhas, e disse Levantai-vos; saí deste lugar, porque o SENHOR há de destruir a cidade. Foi tido, porém, por zombador aos olhos de seus genros.

14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו

15 E, ao amanhecer, os anjos apertaram com Ló, dizendo Levanta-te, toma tua mulher e tuas duas filhas que aqui estão, para que não pereças na injustiça desta cidade.

15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר

16 Ele, porém, demorava-se, e aqueles varões lhe pegaram pela mão, e pela mão de sua mulher, e pela mão de suas duas filhas, sendo-lhe o Senhor misericordioso, e tiraram-no, e puseram-no fora da cidade.

16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר

17 E aconteceu que, tirando-os fora, disse Escapa-te por tua vida; não olhes para trás de ti e não pares em toda esta campina; escapa lá para o monte, para que não pereças.

17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה

18 E Ló disse-lhe Assim, não, Senhor!

18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני

19 Eis que, agora, o teu servo tem achado graça aos teus olhos, e engrandeceste a tua misericórdia que a mim me fizeste, para guardar a minha alma em vida; mas não posso escapar no monte, pois que tenho medo que me apanhe este mal, e eu morra.

19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי

20 Eis, agora, aquela cidade está perto, para fugir para lá, e é pequena; ora, para ali me escaparei (não é pequena?), para que minha alma viva.

20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי

21 E disse-lhe Eis aqui, tenho-te aceitado também neste negócio, para não derribar esta cidade de que falaste.

21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת

22 Apressa-te, escapa-te para ali; porque nada poderei fazer, enquanto não tiveres ali chegado. Por isso, se chamou o nome da cidade Zoar.

22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער

23 Saiu o sol sobre a terra, quando Ló entrou em Zoar.

23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה

24 Então, o SENHOR fez chover enxofre e fogo, do SENHOR desde os céus, sobre Sodoma e Gomorra.

24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים

25 E derribou aquelas cidades, e toda aquela campina, e todos os moradores daquelas cidades, e o que nascia da terra.

25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה

26 E a mulher de Ló olhou para trás e ficou convertida numa estátua de sal.

26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח

27 E Abraão levantou-se aquela mesma manhã de madrugada e foi para aquele lugar onde estivera diante da face do SENHOR.

27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה

28 E olhou para Sodoma e Gomorra e para toda a terra da campina; e viu, e eis que a fumaça da terra subia, como a fumaça duma fornalha.

28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן

29 E aconteceu que, destruindo Deus as cidades da campina, Deus se lembrou de Abraão e tirou Ló do meio da destruição, derribando aquelas cidades em que Ló habitara.

29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט

30 E subiu Ló de Zoar e habitou no monte, e as suas duas filhas com ele, porque temia habitar em Zoar; e habitou numa caverna, ele e as suas duas filhas.

30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו

31 Então, a primogênita disse à menor Nosso pai é já velho, e não há varão na terra que entre a nós, segundo o costume de toda a terra.

31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ

32 Vem, demos a beber vinho a nosso pai e deitemo-nos com ele, para que em vida conservemos semente de nosso pai.

32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע

33 E deram a beber vinho a seu pai naquela noite; e veio a primogênita e deitou-se com seu pai, e não sentiu ele quando ela se deitou, nem quando se levantou.

33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה

34 E sucedeu, no outro dia, que a primogênita disse à menor Vês aqui, eu já ontem à noite me deitei com meu pai; demos-lhe a beber vinho também esta noite, e então entra tu, deita-te com ele, para que em vida conservemos semente de nosso pai.

34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע

35 E deram a beber vinho a seu pai, também naquela noite; e levantou-se a menor e deitou-se com ele; e não sentiu ele quando ela se deitou, nem quando se levantou.

35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה

36 E conceberam as duas filhas de Ló de seu pai.

36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן

37 E teve a primogênita um filho e chamou o seu nome Moabe; este é o pai dos moabitas, até ao dia de hoje.

37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום

38 E a menor também teve um filho e chamou o seu nome Ben-Ami; este é o pai dos filhos de Amom, até o dia de hoje.

38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום

Gênesis 20

1 E partiu Abraão dali para a terra do Sul e habitou entre Cades e Sur; e peregrinou em Gerar.

1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

2 E, havendo Abraão dito de Sara, sua mulher É minha irmã, enviou Abimeleque, rei de Gerar, e tomou a Sara.

2 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה

3 Deus, porém, veio a Abimeleque em sonhos de noite e disse-lhe Eis que morto és por causa da mulher que tomaste; porque ela está casada com marido.

3 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל

4 Mas Abimeleque ainda não se tinha chegado a ela; por isso, disse Senhor, matarás também uma nação justa?

4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג

5 Não me disse ele mesmo É minha irmã? E ela também disse É meu irmão. Em sinceridade do coração e em pureza das minhas mãos, tenho feito isto.

5 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת

6 E disse-lhe Deus em sonhos Bem sei eu que na sinceridade do teu coração fizeste isto; e também eu te tenho impedido de pecar contra mim; por isso, te não permiti tocá-la.

6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה

7 Agora, pois, restitui a mulher ao seu marido, porque profeta é e rogará por ti, para que vivas; porém, se não lha restituíres, sabe que certamente morrerás, tu e tudo o que é teu.

7 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך

8 E levantou-se Abimeleque pela manhã, de madrugada, chamou todos os seus servos e falou todas estas palavras em seus ouvidos; e temeram muito aqueles varões.

8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד

9 Então, chamou Abimeleque a Abraão e disse-lhe Que nos fizeste? E em que pequei contra ti, para trazeres sobre mim e meu reino tamanho pecado? Tu me fizeste aquilo que não deverias ter feito.

9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי

10 Disse mais Abimeleque a Abraão Que tens visto, para fazeres tal coisa?

10 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה

11 E disse Abraão Porque eu dizia comigo Certamente não há temor de Deus neste lugar, e eles me matarão por amor da minha mulher.

11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי

12 E, na verdade, é ela também minha irmã, filha de meu pai, mas não filha da minha mãe; e veio a ser minha mulher.

12 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה

13 E aconteceu que, fazendo-me Deus sair errante da casa de meu pai, eu lhe disse Seja esta a graça que me farás em todo o lugar aonde viermos dize de mim É meu irmão.

13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא

14 Então, tomou Abimeleque ovelhas, e vacas, e servos, e servas e os deu a Abraão; e restituiu-lhe Sara, sua mulher.

14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו

15 E disse Abimeleque Eis que a minha terra está diante da tua face; habita onde bom for aos teus olhos.

15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב

16 E a Sara disse Vês que tenho dado ao teu irmão mil moedas de prata; eis que elas te sejam por véu dos olhos para com todos os que contigo estão e até para com todos os outros; e estás advertida.

16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת

17 E orou Abraão a Deus, e sarou Deus a Abimeleque, e a sua mulher, e as suas servas, de maneira que tiveram filhos;

17 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו

18 porque o SENHOR havia fechado totalmente todas as madres da casa de Abimeleque, por causa de Sara, mulher de Abraão.

18 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם

Gênesis 21

1 E o SENHOR visitou a Sara, como tinha dito; e fez o SENHOR a Sara como tinha falado.

1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

2 E concebeu Sara e deu a Abraão um filho na sua velhice, ao tempo determinado, que Deus lhe tinha dito.

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

3 E chamou Abraão o nome de seu filho que lhe nascera, que Sara lhe dera, Isaque.

3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק

4 E Abraão circuncidou o seu filho Isaque, quando era da idade de oito dias, como Deus lhe tinha ordenado.

4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

5 E era Abraão da idade de cem anos, quando lhe nasceu Isaque, seu filho.

5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

6 E disse Sara Deus me tem feito riso; e todo aquele que o ouvir se rirá comigo.

6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי

7 Disse mais Quem diria a Abraão que Sara daria de mamar a filhos, porque lhe dei um filho na sua velhice?

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו

8 E cresceu o menino e foi desmamado; então, Abraão fez um grande banquete no dia em que Isaque foi desmamado.

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק

9 E viu Sara que o filho de Agar, a egípcia, que esta tinha dado a Abraão, zombava.

9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק

10 E disse a Abraão Deita fora esta serva e o seu filho; porque o filho desta serva não herdará com meu filho, com Isaque.

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

11 E pareceu esta palavra mui má aos olhos de Abraão, por causa de seu filho.

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

12 Porém Deus disse a Abraão Não te pareça mal aos teus olhos acerca do moço e acerca da tua serva; em tudo o que Sara te diz, ouve a sua voz; porque em Isaque será chamada a tua semente.

12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע

13 Mas também do filho desta serva farei uma nação, porquanto é tua semente.

13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא

14 Então, se levantou Abraão pela manhã, de madrugada, e tomou pão e um odre de água, e os deu a Agar, pondo-os sobre o seu ombro; também lhe deu o menino e despediu-a; e ela foi-se, andando errante no deserto de Berseba.

14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

15 E, consumida a água do odre, lançou o menino debaixo de uma das árvores.

15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם

16 E foi-se e assentou-se em frente, afastando-se a distância de um tiro de arco; porque dizia Que não veja eu morrer o menino. E assentou-se em frente, e levantou a sua voz, e chorou.

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

17 E ouviu Deus a voz do menino, e bradou o Anjo de Deus a Agar desde os céus e disse-lhe Que tens, Agar? Não temas, porque Deus ouviu a voz do rapaz desde o lugar onde está.

17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם

18 Ergue-te, levanta o moço e pega-lhe pela mão, porque dele farei uma grande nação.

18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו

19 E abriu-lhe Deus os olhos; e viu um poço de água, e foi-se, e encheu o odre de água, e deu de beber ao moço.

19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

20 E era Deus com o moço, que cresceu, e habitou no deserto, e foi flecheiro.

20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

21 E habitou no deserto de Parã; e sua mãe tomou-lhe mulher da terra do Egito.

21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים

22 E aconteceu, naquele mesmo tempo, que Abimeleque, com Ficol, príncipe do seu exército, falou com Abraão, dizendo Deus é contigo em tudo o que fazes;

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

23 agora, pois, jura-me aqui por Deus que me não mentirás a mim, nem a meu filho, nem a meu neto; segundo a beneficência que te fiz, me farás a mim e à terra onde peregrinaste.

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה

24 E disse Abraão Eu jurarei.

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע

25 Abraão, porém, repreendeu a Abimeleque por causa de um poço de água que os servos de Abimeleque haviam tomado por força.

25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

26 Então, disse Abimeleque Eu não sei quem fez isto; e também tu mo não fizeste saber, nem eu o ouvi senão hoje.

26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום

27 E tomou Abraão ovelhas e vacas e deu-as a Abimeleque; e fizeram ambos concerto.

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

28 Pôs Abraão, porém, à parte sete cordeiras do rebanho.

28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן

29 E Abimeleque disse a Abraão Para que estão aqui estas sete cordeiras, que puseste à parte?

29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

30 E disse Tomarás estas sete cordeiras de minha mão, para que sejam em testemunho que eu cavei este poço.

30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

31 Por isso, se chamou aquele lugar Berseba, porquanto ambos juraram ali.

31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם

32 Assim, fizeram concerto em Berseba. Depois, se levantou Abimeleque e Ficol, príncipe do seu exército, e tornaram para a terra dos filisteus.

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

33 E plantou um bosque em Berseba e invocou lá o nome do SENHOR, Deus eterno.

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם

34 E peregrinou Abraão na terra dos filisteus muitos dias.

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים

Gênesis 22

1 E aconteceu, depois destas coisas, que tentou Deus a Abraão e disse-lhe Abraão! E ele disse Eis-me aqui.

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני

2 E disse Toma agora o teu filho, o teu único filho, Isaque, a quem amas, e vai-te à terra de Moriá; e oferece-o ali em holocausto sobre uma das montanhas, que eu te direi.

2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך

3 Então, se levantou Abraão pela manhã, de madrugada, e albardou o seu jumento, e tomou consigo dois de seus moços e Isaque, seu filho; e fendeu lenha para o holocausto, e levantou-se, e foi ao lugar que Deus lhe dissera.

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים

4 Ao terceiro dia, levantou Abraão os seus olhos e viu o lugar de longe.

4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק

5 E disse Abraão a seus moços Ficai-vos aqui com o jumento, e eu e o moço iremos até ali; e, havendo adorado, tornaremos a vós.

5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם

6 E tomou Abraão a lenha do holocausto e pô-la sobre Isaque, seu filho; e ele tomou o fogo e o cutelo na sua mão. E foram ambos juntos.

6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו

7 Então, falou Isaque a Abraão, seu pai, e disse Meu pai! E ele disse Eis-me aqui, meu filho! E ele disse Eis aqui o fogo e a lenha, mas onde está o cordeiro para o holocausto?

7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה

8 E disse Abraão Deus proverá para si o cordeiro para o holocausto, meu filho. Assim, caminharam ambos juntos.

8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו

9 E vieram ao lugar que Deus lhes dissera, e edificou Abraão ali um altar, e pôs em ordem a lenha, e amarrou a Isaque, seu filho, e deitou-o sobre o altar em cima da lenha.

9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים

10 E estendeu Abraão a sua mão e tomou o cutelo para imolar o seu filho.

10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו

11 Mas o Anjo do SENHOR lhe bradou desde os céus e disse Abraão, Abraão! E ele disse Eis-me aqui.

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני

12 Então, disse Não estendas a tua mão sobre o moço e não lhe faças nada; porquanto agora sei que temes a Deus e não me negaste o teu filho, o teu único.

12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני

13 Então, levantou Abraão os seus olhos e olhou, e eis um carneiro detrás dele, travado pelas suas pontas num mato; e foi Abraão, e tomou o carneiro, e ofereceu -o em holocausto, em lugar de seu filho.

13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו

14 E chamou Abraão o nome daquele lugar o SENHOR proverá; donde se diz até ao dia de hoje No monte do SENHOR se proverá.

14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה

15 Então, o Anjo do SENHOR bradou a Abraão pela segunda vez desde os céus

15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים

16 e disse Por mim mesmo, jurei, diz o SENHOR, porquanto fizeste esta ação e não me negaste o teu filho, o teu único,

16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך

17 que deveras te abençoarei e grandissimamente multiplicarei a tua semente como as estrelas dos céus e como a areia que está na praia do mar; e a tua semente possuirá a porta dos seus inimigos.

17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו

18 E em tua semente serão benditas todas as nações da terra, porquanto obedeceste à minha voz.

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי

19 Então, Abraão tornou aos seus moços, e levantaram-se e foram juntos para Berseba; e Abraão habitou em Berseba.

19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע

20 E sucedeu, depois destas coisas, que anunciaram a Abraão, dizendo Eis que também Milca deu filhos a Naor, teu irmão

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך

21 Uz, o seu primogênito, e Buz, seu irmão, e Quemuel, pai de Arã,

21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם

22 e Quésede, e Hazo, e Pildas, e Jidlafe, e Betuel.

22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל

23 E Betuel gerou Rebeca. Estes oito deu Milca a Naor, irmão de Abraão.

23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם

24 E a sua concubina, cujo nome era Reumá, lhe deu também Teba, e Gaã, e Taás, e Maaca.

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה

Gênesis 23

1 E foi a vida de Sara cento e vinte e sete anos; estes foram os anos da vida de Sara.

1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה

2 E morreu Sara em Quiriate-Arba, que é Hebrom, na terra de Canaã; e veio Abraão lamentar a Sara e chorar por ela.

2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה

3 Depois, se levantou Abraão de diante do seu morto e falou aos filhos de Hete, dizendo

3 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר

4 Estrangeiro e peregrino sou entre vós; dai-me possessão de sepultura convosco, para que eu sepulte o meu morto de diante da minha face.

4 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני

5 E responderam os filhos de Hete a Abraão, dizendo-lhe

5 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו

6 Ouve-nos, meu senhor príncipe de Deus és no meio de nós; enterra o teu morto na mais escolhida de nossas sepulturas; nenhum de nós te vedará a sua sepultura, para enterrares o teu morto.

6 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך

7 Então, se levantou Abraão e inclinou-se diante do povo da terra, diante dos filhos de Hete.

7 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת

8 E falou com eles, dizendo Se é de vossa vontade que eu sepulte o meu morto de diante de minha face, ouvi-me e falai por mim a Efrom, filho de Zoar.

8 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר

9 Que ele me dê a cova de Macpela, que tem no fim do seu campo; que ma dê pelo devido preço em posse de sepulcro no meio de vós.

9 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר

10 Ora, Efrom estava no meio dos filhos de Hete; e respondeu Efrom, heteu, a Abraão, aos ouvidos dos filhos de Hete, de todos os que entravam pela porta da sua cidade, dizendo

10 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר

11 Não, meu senhor; ouve-me o campo te dou, também te dou a cova que nele está; diante dos olhos dos filhos do meu povo ta dou; sepulta o teu morto.

11 לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך

12 Então, Abraão se inclinou diante da face do povo da terra

12 וישתחו אברהם לפני עם הארץ

13 e falou a Efrom, aos ouvidos do povo da terra, dizendo Mas, se tu estás por isto, ouve-me, peço-te o preço do campo o darei; toma-o de mim, e sepultarei ali o meu morto.

13 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה

14 E respondeu Efrom a Abraão, dizendo-lhe

14 ויען עפרון את אברהם לאמר לו

15 Meu senhor, ouve-me a terra é de quatrocentos siclos de prata; que é isto entre mim e ti? Sepulta o teu morto.

15 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר

16 E Abraão deu ouvidos a Efrom e Abraão pesou a Efrom a prata de que tinha falado aos ouvidos dos filhos de Hete, quatrocentos siclos de prata, correntes entre mercadores.

16 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר

17 Assim, o campo de Efrom, que estava em Macpela, em frente de Manre, o campo e a cova que nele estava, e todo o arvoredo que no campo havia, que estava em todo o seu contorno ao redor,

17 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב

18 se confirmaram a Abraão em possessão diante dos olhos dos filhos de Hete, de todos os que entravam pela porta da sua cidade.

18 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו

19 E, depois, sepultou Abraão a Sara, sua mulher, na cova do campo de Macpela, em frente de Manre, que é Hebrom, na terra de Canaã.

19 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען

20 Assim, o campo e a cova que nele estava se confirmaram a Abraão, em possessão de sepultura pelos filhos de Hete.

20 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת

Gênesis 24

1 E era Abraão já velho e adiantado em idade, e o SENHOR havia abençoado a Abraão em tudo.

1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל

2 E disse Abraão ao seu servo, o mais velho da casa, que tinha o governo sobre tudo o que possuía Põe agora a tua mão debaixo da minha coxa,

2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי

3 para que eu te faça jurar pelo SENHOR, Deus dos céus e Deus da terra, que não tomarás para meu filho mulher das filhas dos cananeus, no meio dos quais eu habito,

3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו

4 mas que irás à minha terra e à minha parentela e daí tomarás mulher para meu filho Isaque.

4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק

5 E disse-lhe o servo Porventura não quererá seguir-me a mulher a esta terra. Farei, pois, tornar o teu filho à terra de onde saíste?

5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם

6 E Abraão lhe disse Guarda-te, que não faças lá tornar o meu filho.

6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה

7 O SENHOR, Deus dos céus, que me tomou da casa de meu pai e da terra da minha parentela, e que me falou, e que me jurou, dizendo À tua semente darei esta terra, ele enviará o seu Anjo adiante da tua face, para que tomes mulher de lá para meu filho.

7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם

8 Se a mulher, porém, não quiser seguir-te, serás livre deste meu juramento; somente não faças lá tornar a meu filho.

8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה

9 Então, pôs o servo a sua mão debaixo da coxa de Abraão, seu senhor, e jurou-lhe sobre este negócio.

9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה

10 E o servo tomou dez camelos, dos camelos do seu senhor, e partiu, pois que toda a fazenda de seu senhor estava em sua mão; e levantou-se e partiu para a Mesopotâmia, para a cidade de Naor.

10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור

11 E fez ajoelhar os camelos fora da cidade, junto a um poço de água, pela tarde, ao tempo em que as moças saíam a tirar água.

11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת

12 E disse Ó SENHOR, Deus de meu senhor Abraão, dá-me, hoje, bom encontro e faze beneficência ao meu senhor Abraão!

12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם

13 Eis que eu estou em pé junto à fonte de água, e as filhas dos varões desta cidade saem para tirar água;

13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים

14 Seja, pois, que a donzela a quem eu disser abaixa agora o teu cântaro para que eu beba; e ela disser Bebe, e também darei de beber aos teus camelos, esta seja a quem designaste ao teu servo Isaque; e que eu conheça nisso que fizeste beneficência a meu senhor.

14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני

15 E sucedeu que, antes que ele acabasse de falar, eis que Rebeca, que havia nascido a Betuel, filho de Milca, mulher de Naor, irmão de Abraão, saía com o seu cântaro sobre o seu ombro.

15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה

16 E a donzela era mui formosa à vista, virgem, a quem varão não havia conhecido; e desceu à fonte, e encheu o seu cântaro, e subiu.

16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל

17 Então, o servo correu-lhe ao encontro e disse Ora, deixa-me beber um pouco de água do teu cântaro.

17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך

18 E ela disse Bebe, meu senhor. E apressou-se, e abaixou o seu cântaro sobre a sua mão, e deu-lhe de beber.

18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו

19 E, acabando ela de lhe dar de beber, disse Tirarei também água para os teus camelos, até que acabem de beber.

19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת

20 E apressou-se, e vazou o seu cântaro na pia, e correu outra vez ao poço para tirar água, e tirou para todos os seus camelos.

20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו

21 E o varão estava admirado de vê-la, calando-se, para saber se o SENHOR havia prosperado a sua jornada ou não.

21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא

22 E aconteceu que, acabando os camelos de beber, tomou o varão um pendente de ouro de meio siclo de peso e duas pulseiras para as suas mãos, do peso de dez siclos de ouro,

22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם

23 e disse De quem és filha? Faze-mo saber, peço-te; há também em casa de teu pai lugar para nós pousarmos?

23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין

24 E ela disse Eu sou filha de Betuel, filho de Milca, o qual ela deu a Naor.

24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור

25 Disse-lhe mais Também temos palha, e muito pasto, e lugar para passar a noite.

25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון

26 Então, inclinou-se aquele varão, e adorou ao SENHOR,

26 ויקד האיש וישתחו ליהוה

27 e disse Bendito seja o SENHOR, Deus de meu senhor Abraão, que não retirou a sua beneficência e a sua verdade de meu senhor; quanto a mim, o SENHOR me guiou no caminho à casa dos irmãos de meu senhor.

27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני

28 E a donzela correu e fez saber estas coisas na casa de sua mãe.

28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה

29 E Rebeca tinha um irmão cujo nome era Labão; e Labão correu ao encontro daquele varão à fonte.

29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין

30 E aconteceu que, quando ele viu o pendente e as pulseiras sobre as mãos de sua irmã e quando ouviu as palavras de sua irmã Rebeca, que dizia Assim me falou aquele varão, veio ao varão, e eis que estava em pé junto aos camelos, junto à fonte.

30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין

31 E disse Entra, bendito do SENHOR, por que estarás fora? Pois eu já preparei a casa e o lugar para os camelos.

31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים

32 Então, veio aquele varão à casa, e desataram os camelos e deram palha e pasto aos camelos e água para lavar os pés dele e os pés dos varões que estavam com ele.

32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו

33 Depois, puseram de comer diante dele. Ele, porém, disse Não comerei, até que tenha dito as minhas palavras. E ele disse Fala.

33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר

34 Então, disse Eu sou o servo de Abraão.

34 ויאמר עבד אברהם אנכי

35 O SENHOR abençoou muito o meu senhor, de maneira que foi engrandecido; e deu-lhe ovelhas e vacas, e prata e ouro, e servos e servas, e camelos e jumentos.

35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים

36 E Sara, a mulher do meu senhor, gerou um filho a meu senhor depois da sua velhice; e ele deu-lhe tudo quanto tem.

36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו

37 E meu senhor me fez jurar, dizendo Não tomarás mulher para meu filho das filhas dos cananeus, em cuja terra habito;

37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו

38 irás, porém, à casa de meu pai e à minha família e tomarás mulher para meu filho.

38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני

39 Então, disse eu ao meu senhor Porventura não me seguirá a mulher.

39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי

40 E ele me disse O SENHOR, em cuja presença tenho andado, enviará o seu Anjo contigo e prosperará o teu caminho, para que tomes mulher para meu filho da minha família e da casa de meu pai.

40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי

41 Então, serás livre do meu juramento, quando fores à minha família; e, se não ta derem, livre serás do meu juramento.

41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי

42 E hoje cheguei à fonte e disse Ó SENHOR, Deus de meu senhor Abraão, se tu, agora, prosperas o meu caminho, no qual eu ando,

42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה

43 eis que estou junto à fonte de água; seja, pois, que a donzela que sair para tirar água e à qual eu disser Ora, dá-me um pouco de água do teu cântaro,

43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך

44 e ela me disser Bebe tu também e também tirarei água para os teus camelos, esta seja a mulher que o SENHOR designou ao filho de meu senhor.

44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני

45 E, antes que eu acabasse de falar no meu coração, eis que Rebeca saía com seu cântaro sobre o seu ombro, e desceu à fonte, e tirou água; e eu lhe disse Ora, dá-me de beber.

45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא

46 E ela se apressou, e abaixou o seu cântaro de sobre si, e disse Bebe, e também darei de beber aos teus camelos; e bebi, e ela deu também de beber aos camelos.

46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה

47 Então, lhe perguntei e disse De quem és filha? E ela disse Filha de Betuel, filho de Naor, que lhe gerou Milca. Então, eu pus o pendente no seu rosto e as pulseiras sobre as suas mãos.

47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה

48 E, inclinando-me, adorei ao SENHOR e bendisse ao SENHOR, Deus do meu senhor Abraão, que me havia encaminhado pelo caminho da verdade, para tomar a filha do irmão de meu senhor para seu filho.

48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו

49 Agora, pois, se vós haveis de mostrar beneficência e verdade a meu senhor, fazei-mo saber; e, se não, também mo fazei saber, para que eu olhe à mão direita ou à esquerda.

49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל

50 Então, responderam Labão e Betuel e disseram Do SENHOR procedeu este negócio; não podemos falar-te mal ou bem.

50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב

51 Eis que Rebeca está diante da tua face; toma-a e vai-te; seja a mulher do filho de teu senhor, como tem dito o SENHOR.

51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה

52 E aconteceu que o servo de Abraão, ouvindo as suas palavras, inclinou-se à terra diante do SENHOR;

52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה

53 e tirou o servo vasos de prata, e vasos de ouro, e vestes e deu-os a Rebeca; também deu coisas preciosas a seu irmão e a sua mãe.

53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה

54 Então, comeram, e beberam, ele e os varões que com ele estavam, e passaram a noite. E levantaram-se pela manhã, e disse Deixai-me ir a meu senhor.

54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני

55 Então, disseram seu irmão e sua mãe Fique a donzela conosco alguns dias ou pelo menos dez dias; e depois irá.

55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך

56 Ele, porém, lhes disse Não me detenhais, pois o SENHOR tem prosperado o meu caminho; deixai-me partir, para que eu volte a meu senhor.

56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני

57 E disseram Chamemos a donzela e perguntemos-lho.

57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה

58 E chamaram Rebeca e disseram-lhe Irás tu com este varão? Ela respondeu Irei.

58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך

59 Então, despediram Rebeca, sua irmã, e a sua ama, e o servo de Abraão, e os seus varões.

59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו

60 E abençoaram Rebeca e disseram-lhe Ó nossa irmã, sejas tu em milhares de milhares, e que a tua semente possua a porta de seus aborrecedores!

60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו

61 E Rebeca se levantou com as suas moças, e subiram sobre os camelos e seguiram o varão; e tomou aquele servo a Rebeca e partiu.

61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך

62 Ora, Isaque vinha do caminho do poço de Laai-Roi, porque habitava na terra do Sul.

62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב

63 E Isaque saíra a orar no campo, sobre a tarde; e levantou os olhos, e olhou e eis que os camelos vinham.

63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים

64 Rebeca também levantou os olhos, e viu a Isaque, e lançou-se do camelo,

64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל

65 e disse ao servo Quem é aquele varão que vem pelo campo ao nosso encontro? E o servo disse Este é meu senhor. Então, tomou ela o véu e cobriu-se.

65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס

66 E o servo contou a Isaque todas as coisas que fizera.

66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה

67 E Isaque trouxe-a para a tenda de sua mãe, Sara, e tomou a Rebeca, e foi-lhe por mulher, e amou-a. Assim, Isaque foi consolado depois da morte de sua mãe.

67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו

Gênesis 25

1 E Abraão tomou outra mulher; o seu nome era Quetura.

1 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

2 E gerou-lhe Zinrã, e Jocsã, e Medã, e Midiã, e Isbaque, e Suá.

2 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח

3 E Jocsã gerou a Seba e a Dedã; e os filhos de Dedã foram Assurim, e Letusim, e Leumim.

3 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים

4 E os filhos de Midiã foram Efá, e Efer, e Enoque, e Abida, e Elda; estes todos foram filhos de Quetura.

4 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה

5 Porém Abraão deu tudo o que tinha a Isaque.

5 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק

6 Mas, aos filhos das concubinas que Abraão tinha, deu Abraão presentes e, vivendo ele ainda, despediu-os do seu filho Isaque, ao Oriente, para a terra oriental.

6 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם

7 Estes, pois, são os dias dos anos da vida de Abraão, que viveu cento e setenta e cinco anos.

7 ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים

8 E Abraão expirou e morreu em boa velhice, velho e farto de dias; e foi congregado ao seu povo.

8 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו

9 E sepultaram-no Isaque e Ismael, seus filhos, na cova de Macpela, no campo de Efrom, filho de Zoar, heteu, que estava em frente de Manre,

9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא

10 o campo que Abraão comprara aos filhos de Hete. Ali está sepultado Abraão e Sara, sua mulher.

10 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו

11 E aconteceu, depois da morte de Abraão, que Deus abençoou a Isaque, seu filho; e habitava Isaque junto ao poço Laai-Roi.

11 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי

12 Estas, porém, são as gerações de Ismael, filho de Abraão, que a serva de Sara, Agar, egípcia, deu a Abraão.

12 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם

13 E estes são os nomes dos filhos de Ismael pelos seus nomes, segundo as suas gerações o primogênito de Ismael era Nebaiote, depois Quedar, e Abdeel, e Mibsão,

13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם

14 e Misma, e Dumá, e Massá,

14 ומשמע ודומה ומשא

15 e Hadade, e Tema, e Jetur, e Nafis, e Quedemá.

15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה

16 Estes são os filhos de Ismael, e estes são os seus nomes pelas suas vilas e pelos seus castelos doze príncipes segundo as suas famílias.

16 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם

17 E estes são os anos da vida de Ismael, que viveu cento e trinta e sete anos; e ele expirou, e morreu, e foi congregado ao seu povo.

17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו

18 E habitaram desde Havilá até Sur, que está em frente do Egito, indo para Assur; e Ismael fez o seu assento diante da face de todos os seus irmãos.

18 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל

19 E estas são as gerações de Isaque, filho de Abraão Abraão gerou a Isaque;

19 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק

20 e era Isaque da idade de quarenta anos, quando tomou a Rebeca, filha de Betuel, arameu de Padã-Arã, irmã de Labão, arameu, por sua mulher.

20 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה

21 E Isaque orou instantemente ao SENHOR por sua mulher, porquanto era estéril; e o SENHOR ouviu as suas orações, e Rebeca, sua mulher, concebeu.

21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו

22 E os filhos lutavam dentro dela; então, disse Se assim é, por que sou eu assim? E foi-se a perguntar ao SENHOR.

22 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה

23 E o SENHOR lhe disse Duas nações há no teu ventre, e dois povos se dividirão das tuas entranhas um povo será mais forte do que o outro povo, e o maior servirá ao menor.

23 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר

24 E, cumprindo-se os seus dias para dar à luz, eis gêmeos no seu ventre.

24 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה

25 E saiu o primeiro, ruivo e todo como uma veste cabeluda; por isso, chamaram o seu nome Esaú.

25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו

26 E, depois, saiu o seu irmão, agarrada sua mão ao calcanhar de Esaú; por isso, se chamou o seu nome Jacó. E era Isaque da idade de sessenta anos quando os gerou.

26 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם

27 E cresceram os meninos. E Esaú foi varão perito na caça, varão do campo; mas Jacó era varão simples, habitando em tendas.

27 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים

28 E amava Isaque a Esaú, porque a caça era de seu gosto; mas Rebeca amava a Jacó.

28 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב

29 E Jacó cozera um guisado; e veio Esaú do campo e estava ele cansado.

29 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף

30 E disse Esaú a Jacó Deixa-me, peço-te, comer desse guisado vermelho, porque estou cansado. Por isso, se chamou o seu nome Edom.

30 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום

31 Então, disse Jacó Vende-me, hoje, a tua primogenitura.

31 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי

32 E disse Esaú Eis que estou a ponto de morrer, e para que me servirá logo a primogenitura?

32 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה

33 Então, disse Jacó Jura-me hoje. E jurou-lhe e vendeu a sua primogenitura a Jacó.

33 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב

34 E Jacó deu pão a Esaú e o guisado das lentilhas; e ele comeu, e bebeu, e levantou-se, e foi-se. Assim, desprezou Esaú a sua primogenitura.

34 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה

Gênesis 26

1 E havia fome na terra, além da primeira fome, que foi nos dias de Abraão; por isso, foi-se Isaque a Abimeleque, rei dos filisteus, em Gerar.

1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה

2 E apareceu-lhe o SENHOR e disse Não desças ao Egito. Habita na terra que eu te disser;

2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך

3 peregrina nesta terra, e serei contigo e te abençoarei; porque a ti e à tua semente darei todas estas terras e confirmarei o juramento que tenho jurado a Abraão, teu pai.

3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך

4 E multiplicarei a tua semente como as estrelas dos céus e darei à tua semente todas estas terras. E em tua semente serão benditas todas as nações da terra,

4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ

5 porquanto Abraão obedeceu à minha voz e guardou o meu mandado, os meus preceitos, os meus estatutos e as minhas leis.

5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי

6 Assim, habitou Isaque em Gerar.

6 וישב יצחק בגרר

7 E, perguntando-lhe os varões daquele lugar acerca de sua mulher, disse É minha irmã; porque temia dizer É minha mulher; para que porventura (dizia ele) me não matem os varões daquele lugar por amor de Rebeca; porque era formosa à vista.

7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא

8 E aconteceu que, como ele esteve ali muito tempo, Abimeleque, rei dos filisteus, olhou por uma janela e viu, e eis que Isaque estava brincando com Rebeca, sua mulher.

8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו

9 Então, chamou Abimeleque a Isaque e disse Eis que, na verdade, é tua mulher; como, pois, disseste É minha irmã? E disse-lhe Isaque Porque eu dizia Para que eu porventura não morra por causa dela.

9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה

10 E disse Abimeleque Que é isto que nos fizeste? Facilmente se teria deitado alguém deste povo com a tua mulher, e tu terias trazido sobre nós um delito.

10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם

11 E mandou Abimeleque a todo o povo, dizendo Qualquer que tocar neste varão ou em sua mulher certamente morrerá.

11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת

12 E semeou Isaque naquela mesma terra e colheu, naquele mesmo ano, cem medidas, porque o SENHOR o abençoava.

12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה

13 E engrandeceu-se o varão e ia-se engrandecendo, até que se tornou mui grande;

13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד

14 e tinha possessão de ovelhas, e possessão de vacas, e muita gente de serviço, de maneira que os filisteus o invejavam.

14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים

15 E todos os poços que os servos de seu pai tinham cavado nos dias de Abraão, seu pai, os filisteus entulharam e encheram de terra.

15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר

16 Disse também Abimeleque a Isaque Aparta-te de nós, porque muito mais poderoso te tens feito do que nós.

16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד

17 Então, Isaque foi-se dali, e fez o seu assento no vale de Gerar, e habitou lá.

17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם

18 E tornou Isaque, e cavou os poços de água que cavaram nos dias de Abraão, seu pai, e que os filisteus taparam depois da morte de Abraão, e chamou-os pelos nomes que os chamara seu pai.

18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו

19 Cavaram, pois, os servos de Isaque naquele vale e acharam ali um poço de águas vivas.

19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים

20 E os pastores de Gerar porfiaram com os pastores de Isaque, dizendo Esta água é nossa. Por isso, chamou o nome daquele poço Eseque, porque contenderam com ele.

20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו

21 Então, cavaram outro poço e também porfiaram sobre ele. Por isso, chamou o seu nome Sitna.

21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה

22 E partiu dali e cavou outro poço; e não porfiaram sobre ele. Por isso, chamou o seu nome Reobote e disse Porque agora nos alargou o SENHOR, e crescemos nesta terra.

22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ

23 Depois, subiu dali a Berseba,

23 ויעל משם באר שבע

24 e apareceu-lhe o SENHOR naquela mesma noite e disse Eu sou o Deus de Abraão, teu pai. Não temas, porque eu sou contigo, e abençoar-te-ei, e multiplicarei a tua semente por amor de Abraão, meu servo.

24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי

25 Então, edificou ali um altar, e invocou o nome do SENHOR, e armou ali a sua tenda; e os servos de Isaque cavaram ali um poço.

25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר

26 E Abimeleque veio a ele de Gerar, com Ausate, seu amigo, e Ficol, príncipe do seu exército.

26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו

27 E disse-lhe Isaque Por que viestes a mim, pois que vós me aborreceis e me enviastes de vós?

27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם

28 E eles disseram Havemos visto, na verdade, que o SENHOR é contigo; pelo que dissemos Haja, agora, juramento entre nós, entre nós e ti; e façamos concerto contigo.

28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך

29 Que nos não faças mal, como nós te não temos tocado, e como te fizemos somente bem, e te deixamos ir em paz. Agora, tu és o bendito do SENHOR.

29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה

30 Então, lhes fez um banquete, e comeram e beberam.

30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו

31 E levantaram-se de madrugada e juraram um ao outro; depois, os despediu Isaque, e despediram-se dele, em paz.

31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום

32 E aconteceu, naquele mesmo dia, que vieram os servos de Isaque, e anunciaram-lhe acerca do negócio do poço, que tinham cavado, e disseram-lhe Temos achado água.

32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים

33 E chamou-o Seba. Por isso, é o nome daquela cidade Berseba até o dia de hoje.

33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה

34 Ora, sendo Esaú da idade de quarenta anos, tomou por mulher a Judite, filha de Beeri, heteu, e a Basemate, filha de Elom, heteu.

34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי

35 E estas foram para Isaque e Rebeca uma amargura de espírito.

35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה

Gênesis 27

1 E aconteceu que, como Isaque envelheceu, e os seus olhos se escureceram, de maneira que não podia ver, chamou a Esaú, seu filho mais velho, e disse-lhe Meu filho! E ele lhe disse Eis-me aqui!

1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני

2 E ele disse Eis que já agora estou velho e não sei o dia da minha morte.

2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי

3 Agora, pois, toma as tuas armas, a tua aljava e o teu arco, e sai ao campo, e apanha para mim alguma caça,

3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה

4 e faze-me um guisado saboroso, como eu gosto, e traze-mo, para que eu coma, e para que minha alma te abençoe, antes que morra.

4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות

5 E Rebeca escutou quando Isaque falava ao seu filho Esaú; e foi-se Esaú ao campo, para apanhar caça que havia de trazer.

5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא

6 Então, falou Rebeca a Jacó, seu filho, dizendo Eis que tenho ouvido o teu pai que falava com Esaú, teu irmão, dizendo

6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר

7 Traze-me caça e faze-me um guisado saboroso, para que eu coma e te abençoe diante da face do SENHOR, antes da minha morte.

7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי

8 Agora, pois, filho meu, ouve a minha voz naquilo que eu te mando.

8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך

9 Vai, agora, ao rebanho e traze-me de lá dois bons cabritos; e eu farei deles um guisado saboroso para teu pai, como ele gosta;

9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב

10 e levá-lo-ás a teu pai, para que o coma e para que te abençoe antes da sua morte.

10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו

11 Então, disse Jacó a Rebeca, sua mãe Eis que Esaú, meu irmão, é varão cabeludo, e eu, varão liso.

11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק

12 Porventura, me apalpará o meu pai, e serei, a seus olhos, enganador; assim, trarei eu sobre mim maldição e não bênção.

12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה

13 E disse-lhe sua mãe Meu filho, sobre mim seja a tua maldição; somente obedece à minha voz, e vai, e traze-mos.

13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי

14 E foi, e tomou-os, e trouxe-os à sua mãe; e sua mãe fez um guisado saboroso, como seu pai gostava.

14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו

15 Depois, tomou Rebeca as vestes de gala de Esaú, seu filho mais velho, que tinha consigo em casa, e vestiu a Jacó, seu filho menor.

15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן

16 E, com as peles dos cabritos, cobriu as suas mãos e a lisura do seu pescoço

16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו

17 e deu o guisado saboroso e o pão que tinha preparado na mão de Jacó, seu filho.

17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה

18 E veio ele a seu pai e disse Meu pai! E ele disse Eis-me aqui. Quem és tu, meu filho?

18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני

19 E Jacó disse a seu pai Eu sou Esaú, teu primogênito. Tenho feito como me disseste. Levanta-te agora, assenta-te e come da minha caça, para que a tua alma me abençoe.

19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך

20 Então, disse Isaque a seu filho Como é isto, que tão cedo a achaste, filho meu? E ele disse Porque o SENHOR, teu Deus, a mandou ao meu encontro.

20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני

21 E disse Isaque a Jacó Chega-te agora, para que te apalpe, meu filho, se és meu filho Esaú mesmo ou não.

21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא

22 Então, se chegou Jacó a Isaque, seu pai, que o apalpou e disse A voz é a voz de Jacó, porém as mãos são as mãos de Esaú.

22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו

23 E não o conheceu, porquanto as suas mãos estavam cabeludas, como as mãos de Esaú, seu irmão. E abençoou-o.

23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו

24 E disse És tu meu filho Esaú mesmo? E ele disse Eu sou.

24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני

25 Então, disse Faze chegar isso perto de mim, para que coma da caça de meu filho; para que a minha alma te abençoe. E chegou-lho, e comeu; trouxe-lhe também vinho, e bebeu.

25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת

26 E disse-lhe Isaque, seu pai Ora, chega-te e beija-me, filho meu.

26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני

27 E chegou-se e beijou-o. Então, cheirou o cheiro das suas vestes, e abençoou-o, e disse Eis que o cheiro do meu filho é como o cheiro do campo, que o SENHOR abençoou.

27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה

28 Assim, pois, te dê Deus do orvalho dos céus, e das gorduras da terra, e abundância de trigo e de mosto.

28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש

29 Sirvam-te povos, e nações se encurvem a ti; sê senhor de teus irmãos, e os filhos da tua mãe se encurvem a ti; malditos sejam os que te amaldiçoarem, e benditos sejam os que te abençoarem.

29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך

30 E aconteceu que, acabando Isaque de abençoar a Jacó, apenas Jacó acabava de sair da face de Isaque, seu pai, veio Esaú, seu irmão, da sua caça.

30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו

31 E fez também ele um guisado saboroso, e trouxe-o a seu pai, e disse a seu pai Levanta-te, meu pai, e come da caça de teu filho, para que me abençoe a tua alma.

31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך

32 E disse-lhe Isaque, seu pai Quem és tu? E ele disse Eu sou teu filho, o teu primogênito, Esaú.

32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו

33 Então, estremeceu Isaque de um estremecimento muito grande e disse Quem, pois, é aquele que apanhou a caça e ma trouxe? Eu comi de tudo, antes que tu viesses, e abençoei -o; também será bendito.

33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה

34 Esaú, ouvindo as palavras de seu pai, bradou com grande e mui amargo brado e disse a seu pai Abençoa-me também a mim, meu pai.

34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי

35 E ele disse Veio o teu irmão com sutileza e tomou a tua bênção.

35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך

36 Então, disse ele Não foi o seu nome justamente chamado Jacó? Por isso, que já duas vezes me enganou a minha primogenitura me tomou e eis que agora me tomou a minha bênção. E disse mais Não reservaste, pois, para mim bênção alguma?

36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה

37 Então, respondeu Isaque e disse a Esaú Eis que o tenho posto por senhor sobre ti, e todos os seus irmãos lhe tenho dado por servos; e de trigo e de mosto o tenho fortalecido; que te farei, pois, agora a ti, meu filho?

37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני

38 E disse Esaú a seu pai Tens uma só bênção, meu pai? Abençoa-me também a mim, meu pai. E levantou Esaú a sua voz e chorou.

38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך

39 Então, respondeu Isaque, seu pai, e disse-lhe Eis que a tua habitação será longe das gorduras da terra e sem orvalho dos céus.

39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל

40 E pela tua espada viverás e ao teu irmão servirás. Acontecerá, porém, que, quando te libertares, então, sacudirás o seu jugo do teu pescoço.

40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך

41 E aborreceu Esaú a Jacó por causa daquela bênção, com que seu pai o tinha abençoado; e Esaú disse no seu coração Chegar-se-ão os dias de luto de meu pai; então, matarei a Jacó, meu irmão.

41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי

42 E foram denunciadas a Rebeca estas palavras de Esaú, seu filho mais velho; e ela enviou, e chamou a Jacó, seu filho menor, e disse-lhe Eis que Esaú, teu irmão, se consola a teu respeito, propondo-se matar-te.

42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך

43 Agora, pois, meu filho, ouve a minha voz levanta-te e acolhe-te a Labão, meu irmão, em Harã;

43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה

44 e mora com ele alguns dias, até que passe o furor de teu irmão,

44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך

45 até que se desvie de ti a ira de teu irmão, e se esqueça do que lhe fizeste. Então, enviarei e te farei vir de lá. Por que seria eu desfilhada também de vós ambos num mesmo dia?

45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד

46 E disse Rebeca a Isaque Enfadada estou da minha vida, por causa das filhas de Hete; se Jacó tomar mulher das filhas de Hete, como estas são das filhas desta terra, para que me será a vida?

46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים

Gênesis 28

1 E Isaque chamou a Jacó, e abençoou -o, e ordenou-lhe, e disse-lhe Não tomes mulher de entre as filhas de Canaã.

1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען

2 Levanta-te, vai a Padã-Arã, à casa de Betuel, pai de tua mãe, e toma de lá uma mulher das filhas de Labão, irmão de tua mãe.

2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך

3 E Deus Todo-poderoso te abençoe, e te faça frutificar, e te multiplique, para que sejas uma multidão de povos;

3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים

4 e te dê a bênção de Abraão, a ti e à tua semente contigo, para que em herança possuas a terra de tuas peregrinações, que Deus deu a Abraão.

4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם

5 Assim, enviou Isaque a Jacó, o qual se foi a Padã-Arã, a Labão, filho de Betuel, arameu, irmão de Rebeca, mãe de Jacó e de Esaú.

5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו

6 Vendo, pois, Esaú que Isaque abençoara a Jacó, e o enviara a Padã-Arã, para tomar mulher para si dali, e que, abençoando-o, lhe ordenara, dizendo Não tomes mulher das filhas de Canaã;

6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען

7 e que Jacó obedecera a seu pai e a sua mãe e se fora a Padã-Arã;

7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם

8 vendo também Esaú que as filhas de Canaã eram más aos olhos de Isaque, seu pai,

8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו

9 foi-se Esaú a Ismael e tomou para si por mulher, além das suas mulheres, a Maalate, filha de Ismael, filho de Abraão, e irmã de Nebaiote.

9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה

10 Partiu, pois, Jacó de Berseba, e foi-se a Harã.

10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה

11 E chegou a um lugar onde passou a noite, porque já o sol era posto; e tomou uma das pedras daquele lugar, e a pôs por sua cabeceira, e deitou-se naquele lugar.

11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא

12 E sonhou e eis era posta na terra uma escada cujo topo tocava nos céus; e eis que os anjos de Deus subiam e desciam por ela.

12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו

13 E eis que o SENHOR estava em cima dela e disse Eu sou o SENHOR, o Deus de Abraão, teu pai, e o Deus de Isaque. Esta terra em que estás deitado ta darei a ti e à tua semente.

13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך

14 E a tua semente será como o pó da terra; e estender-se -á ao ocidente, e ao oriente, e ao norte, e ao sul; e em ti e na tua semente serão benditas todas as famílias da terra.

14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך

15 E eis que estou contigo, e te guardarei por onde quer que fores, e te farei tornar a esta terra, porque te não deixarei, até que te haja feito o que te tenho dito.

15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך

16 Acordado, pois, Jacó do seu sono, disse Na verdade o SENHOR está neste lugar, e eu não o sabia.

16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי

17 E temeu e disse Quão terrível é este lugar! Este não é outro lugar senão a Casa de Deus; e esta é a porta dos céus.

17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים

18 Então, levantou-se Jacó pela manhã, de madrugada, e tomou a pedra que tinha posto por sua cabeceira, e a pôs por coluna, e derramou azeite em cima dela.

18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

19 E chamou o nome daquele lugar Betel; o nome, porém, daquela cidade, dantes, era Luz.

19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה

20 E Jacó fez um voto, dizendo Se Deus for comigo, e me guardar nesta viagem que faço, e me der pão para comer e vestes para vestir,

20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש

21 e eu em paz tornar à casa de meu pai, o SENHOR será o meu Deus;

21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים

22 e esta pedra, que tenho posto por coluna, será Casa de Deus; e, de tudo quanto me deres, certamente te darei o dízimo.

22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך

Gênesis 29

1 Então, pôs-se Jacó a pé e foi-se à terra dos filhos do Oriente.

1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם

2 E olhou, e eis um poço no campo, e eis três rebanhos de ovelhas que estavam deitados junto a ele; porque daquele poço davam de beber aos rebanhos; e havia uma grande pedra sobre a boca do poço.

2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר

3 E ajuntavam ali todos os rebanhos, e removiam a pedra de sobre a boca do poço, e davam de beber às ovelhas, e tornavam a pôr a pedra sobre a boca do poço, no seu lugar.

3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה

4 E disse-lhes Jacó Meus irmãos, donde sois? E disseram Somos de Harã.

4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו

5 E ele lhes disse Conheceis a Labão, filho de Naor? E disseram Conhecemos.

5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו

6 Disse-lhes mais Está ele bem? E disseram Está bem, e eis aqui Raquel, sua filha, que vem com as ovelhas.

6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן

7 E ele disse Eis que ainda é muito dia, não é tempo de ajuntar o gado; dai de beber às ovelhas, e ide, e apascentai-as.

7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו

8 E disseram Não podemos, até que todos os rebanhos se ajuntem, e removam a pedra de sobre a boca do poço, para que demos de beber às ovelhas.

8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן

9 Estando ele ainda falando com eles, veio Raquel com as ovelhas de seu pai; porque ela era pastora.

9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא

10 E aconteceu que, vendo Jacó a Raquel, filha de Labão, irmão de sua mãe, e as ovelhas de Labão, irmão de sua mãe, chegou Jacó, e revolveu a pedra de sobre a boca do poço, e deu de beber às ovelhas de Labão, irmão de sua mãe.

10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו

11 E Jacó beijou a Raquel, e levantou a sua voz, e chorou.

11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך

12 E Jacó anunciou a Raquel que era irmão de seu pai e que era filho de Rebeca. Então, ela correu e o anunciou a seu pai.

12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה

13 E aconteceu que, ouvindo Labão as novas de Jacó, filho de sua irmã, correu-lhe ao encontro, e abraçou-o, e beijou-o, e levou-o à sua casa. E contou ele a Labão todas estas coisas.

13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה

14 Então, Labão disse-lhe Verdadeiramente és tu o meu osso e a minha carne. E ficou com ele um mês inteiro.

14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים

15 Depois, disse Labão a Jacó Porque tu és meu irmão, hás de servir-me de graça? Declara-me qual será o teu salário.

15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך

16 E Labão tinha duas filhas; o nome da mais velha era Léia, e o nome da menor, Raquel.

16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל

17 Léia, porém, tinha olhos tenros, mas Raquel era de formoso semblante e formosa à vista.

17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה

18 E Jacó amava a Raquel e disse Sete anos te servirei por Raquel, tua filha menor.

18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה

19 Então, disse Labão Melhor é que eu ta dê do que a dê a outro varão; fica comigo.

19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי

20 Assim, serviu Jacó sete anos por Raquel; e foram aos seus olhos como poucos dias, pelo muito que a amava.

20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה

21 E disse Jacó a Labão Dá-me minha mulher, porque meus dias são cumpridos, para que eu entre a ela.

21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה

22 Então, ajuntou Labão todos os varões daquele lugar e fez um banquete.

22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה

23 E aconteceu, à tarde, que tomou Léia, sua filha, e trouxe-lha. E entrou a ela.

23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה

24 E Labão deu sua serva Zilpa por serva a Léia, sua filha.

24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה

25 E aconteceu pela manhã ver que era Léia; pelo que disse a Labão Por que me fizeste isso? Não te tenho servido por Raquel? Por que, pois, me enganaste?

25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

26 E disse Labão Não se faz assim no nosso lugar, que a menor se dê antes da primogênita.

26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה

27 Cumpre a semana desta; então te daremos também a outra, pelo serviço que ainda outros sete anos servires comigo.

27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות

28 E Jacó fez assim e cumpriu a semana desta; então, lhe deu por mulher Raquel, sua filha.

28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה

29 E Labão deu sua serva Bila por serva a Raquel, sua filha.

29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה

30 E entrou também a Raquel e amou também a Raquel mais do que a Léia; e serviu com ele ainda outros sete anos.

30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות

31 Vendo, pois, o SENHOR que Léia era aborrecida, abriu a sua madre; porém Raquel era estéril.

31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה

32 E concebeu Léia, e teve um filho, e chamou o seu nome Rúben, dizendo Porque o SENHOR atendeu à minha aflição. Por isso, agora me amará o meu marido.

32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי

33 E concebeu outra vez e teve um filho, dizendo Porquanto o SENHOR ouviu que eu era aborrecida, me deu também este; e chamou o seu nome Simeão.

33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון

34 E concebeu outra vez e teve um filho, dizendo Agora, esta vez se ajuntará meu marido comigo, porque três filhos lhe tenho dado; por isso, chamou o seu nome Levi.

34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

35 E concebeu outra vez e teve um filho, dizendo Esta vez louvarei ao SENHOR. Por isso, chamou o seu nome Judá; e cessou de ter filhos.

35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת

Gênesis 30

1 Vendo, pois, Raquel que não dava filhos a Jacó, teve Raquel inveja de sua irmã e disse a Jacó Dá-me filhos, senão morro.

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי

2 Então, se acendeu a ira de Jacó contra Raquel e disse Estou eu no lugar de Deus, que te impediu o fruto de teu ventre?

2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן

3 E ela disse Eis aqui minha serva Bila; entra a ela, para que tenha filhos sobre os meus joelhos, e eu assim receba filhos por ela.

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה

4 Assim, lhe deu a Bila, sua serva, por mulher; e Jacó entrou a ela.

4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב

5 E concebeu Bila e deu a Jacó um filho.

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן

6 Então, disse Raquel Julgou-me Deus, e também ouviu a minha voz, e me deu um filho; por isso, chamou o seu nome Dã.

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן

7 E Bila, serva de Raquel, concebeu outra vez e deu a Jacó o segundo filho.

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב

8 Então, disse Raquel Com lutas de Deus, tenho lutado com minha irmã e também venci; e chamou o seu nome Naftali.

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי

9 Vendo, pois, Léia que cessava de gerar, tomou também a Zilpa, sua serva, e deu-a a Jacó por mulher.

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה

10 E deu Zilpa, serva de Léia, um filho a Jacó.

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן

11 Então, disse Léia Vem uma turba; e chamou o seu nome de Gade.

11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד

12 Depois, deu Zilpa, serva de Léia, um segundo filho a Jacó.

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב

13 Então, disse Léia Para minha ventura, porque as filhas me terão por bem-aventurada; e chamou o seu nome Aser.

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

14 E foi Rúben, nos dias da sega do trigo, e achou mandrágoras no campo. E trouxe-as a Léia, sua mãe. Então, disse Raquel a Léia Ora, dá-me das mandrágoras do teu filho.

14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך

15 E ela lhe disse É já pouco que hajas tomado o meu marido? Tomarás também as mandrágoras do meu filho? Então, disse Raquel Por isso, se deitará contigo esta noite pelas mandrágoras de teu filho.

15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך

16 Vindo, pois, Jacó, à tarde, do campo, saiu-lhe Léia ao encontro e disse A mim entrarás, porque certamente te aluguei com as mandrágoras do meu filho. E deitou-se com ela aquela noite.

16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא

17 E ouviu Deus a Léia, e concebeu e teve um quinto filho.

17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי

18 Então, disse Léia Deus me tem dado o meu galardão, pois tenho dado minha serva ao meu marido. E chamou o seu nome Issacar.

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

19 E Léia concebeu outra vez e deu a Jacó um sexto filho.

19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב

20 E disse Léia Deus me deu a mim uma boa dádiva; desta vez morará o meu marido comigo, porque lhe tenho dado seis filhos. E chamou o seu nome Zebulom.

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון

21 E, depois, teve uma filha e chamou o seu nome Diná.

21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה

22 E lembrou-se Deus de Raquel, e Deus a ouviu, e abriu a sua madre.

22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה

23 E ela concebeu, e teve um filho, e disse Tirou-me Deus a minha vergonha.

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי

24 E chamou o seu nome José, dizendo O SENHOR me acrescente outro filho.

24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר

25 E aconteceu que, quando Raquel teve a José, disse Jacó a Labão Deixa-me ir; que me vá ao meu lugar e à minha terra.

25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי

26 Dá-me os meus filhos e as minhas mulheres, pelas quais te tenho servido, e ir-me-ei; pois tu sabes o meu serviço, que te tenho feito.

26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך

27 Então, lhe disse Labão Se, agora, tenho achado graça a teus olhos, fica comigo. Tenho experimentado que o SENHOR me abençoou por amor de ti.

27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך

28 E disse mais Determina-me o teu salário, que to darei.

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה

29 Então, lhe disse Tu sabes como te tenho servido e como passou o teu gado comigo.

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי

30 Porque o pouco que tinhas antes de mim é aumentado até uma multidão; e o SENHOR te tem abençoado por meu trabalho. Agora, pois, quando hei de trabalhar também por minha casa?

30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי

31 E disse ele Que te darei? Então, disse Jacó Nada me darás; tornarei a apascentar e a guardar o teu rebanho, se me fizeres isto

31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר

32 passarei hoje por todo o teu rebanho, separando dele todos os salpicados e malhados, e todos os morenos entre os cordeiros, e o que é malhado e salpicado entre as cabras; e isto será o meu salário.

32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי

33 Assim, testificará por mim a minha justiça no dia de amanhã, quando vieres e o meu salário estiver diante de tua face; tudo o que não for salpicado e malhado entre as cabras e moreno entre os cordeiros ser-me -á por furto.

33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי

34 Então, disse Labão Tomara que seja conforme a tua palavra.

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך

35 E separou, naquele mesmo dia, os bodes listrados e malhados e todas as cabras salpicadas e malhadas, tudo em que havia brancura e todo o moreno entre os cordeiros; e deu-os nas mãos dos seus filhos.

35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו

36 E pôs três dias de caminho entre si e Jacó; e Jacó apascentava o resto dos rebanhos de Labão.

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת

37 Então, tomou Jacó varas verdes de álamo, e de aveleira, e de castanheiro e descascou nelas riscas brancas, descobrindo a brancura que nas varas havia,

37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות

38 e pôs estas varas, que tinha descascado, em frente do rebanho, nos canos e nas pias de água, aonde o rebanho vinha a beber, e conceberam vindo a beber.

38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות

39 E concebia o rebanho diante das varas, e as ovelhas davam crias listradas, salpicadas e malhadas.

39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים

40 Então, separou Jacó os cordeiros e pôs as faces do rebanho para os listrados e todo moreno entre o rebanho de Labão; e pôs o seu rebanho à parte e não o pôs com o rebanho de Labão.

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן

41 E sucedia que, cada vez que concebiam as ovelhas fortes, punha Jacó as varas diante dos olhos do rebanho nos canos, para que concebessem diante das varas.

41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות

42 Mas, quando enfraqueceu o rebanho, não as pôs. Assim, as fracas eram de Labão, e as fortes, de Jacó.

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב

43 E cresceu o varão em grande maneira; e teve muitos rebanhos, e servas, e servos, e camelos, e jumentos.

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים

Gênesis 31

1 Então, ouvia as palavras dos filhos de Labão, que diziam Jacó tem tomado tudo o que era de nosso pai e do que era de nosso pai fez ele toda esta glória.

1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה

2 Viu também Jacó o rosto de Labão, e eis que não era para com ele como dantes.

2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום

3 E disse o SENHOR a Jacó Torna à terra dos teus pais e à tua parentela, e eu serei contigo.

3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך

4 Então, enviou Jacó e chamou a Raquel e a Léia ao campo, ao seu rebanho.

4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו

5 E disse-lhes Vejo que o rosto de vosso pai para comigo não é como anteriormente; porém o Deus de meu pai esteve comigo.

5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי

6 E vós mesmas sabeis que, com todo o meu poder, tenho servido a vosso pai;

6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן

7 mas vosso pai me enganou e mudou o salário dez vezes; porém Deus não lhe permitiu que me fizesse mal.

7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי

8 Quando ele dizia assim Os salpicados serão o teu salário, então, todos os rebanhos davam salpicados. E, quando ele dizia assim Os listrados serão o teu salário, então, todos os rebanhos davam listrados.

8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים

9 Assim, Deus tirou o gado de vosso pai e mo deu a mim.

9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי

10 E sucedeu que, ao tempo em que o rebanho concebia, eu levantei os meus olhos e vi em sonhos que os bodes que cobriam as ovelhas eram listrados, salpicados e malhados.

10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים

11 E disse-me o Anjo de Deus, em sonhos Jacó! E eu disse Eis-me aqui.

11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני

12 E disse ele Levanta, agora, os teus olhos e vê que todos os bodes que cobrem o rebanho são listrados, salpicados e malhados; porque tenho visto tudo o que Labão te fez.

12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך

13 Eu sou o Deus de Betel, onde tens ungido uma coluna, onde me tens feito o voto; levanta-te agora, sai-te desta terra e torna-te à terra da tua parentela.

13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך

14 Então, responderam Raquel e Léia e disseram-lhe Há ainda para nós parte ou herança na casa de nosso pai?

14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו

15 Não nos considera ele como estranhas? Pois vendeu-nos e comeu todo o nosso dinheiro.

15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו

16 Porque toda a riqueza que Deus tirou de nosso pai é nossa e de nossos filhos; agora, pois, faze tudo o que Deus te tem dito.

16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה

17 Então, se levantou Jacó, pondo os seus filhos e as suas mulheres sobre os camelos,

17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים

18 e levou todo o seu gado e toda a sua fazenda que havia adquirido, o gado que possuía, que alcançara em Padã-Arã, para ir a Isaque, seu pai, à terra de Canaã.

18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען

19 E, havendo Labão ido a tosquiar as suas ovelhas, furtou Raquel os ídolos que seu pai tinha.

19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה

20 E esquivou-se Jacó de Labão, o arameu, porque não lhe fez saber que fugia.

20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא

21 E fugiu ele com tudo o que tinha; e levantou-se, e passou o rio, e pôs o seu rosto para a montanha de Gileade.

21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד

22 E, no terceiro dia, foi anunciado a Labão que Jacó tinha fugido.

22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב

23 Então, tomou consigo os seus irmãos e atrás dele seguiu o seu caminho por sete dias; e alcançou -o na montanha de Gileade.

23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד

24 Veio, porém, Deus a Labão, o arameu, em sonhos, de noite, e disse-lhe Guarda-te, que não fales a Jacó nem bem nem mal.

24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע

25 Alcançou, pois, Labão a Jacó. E armara Jacó a sua tenda naquela montanha; armou também Labão com os seus irmãos a sua na montanha de Gileade.

25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד

26 Então, disse Labão a Jacó Que fizeste, que te esquivaste de mim e levaste as minhas filhas como cativas pela espada?

26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב

27 Por que fugiste ocultamente, e te esquivaste de mim, e não me fizeste saber, para que eu te enviasse com alegria, e com cânticos, e com tamboril, e com harpa?

27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור

28 Também não me permitiste beijar os meus filhos e as minhas filhas. Loucamente, pois, agora andaste, fazendo assim.

28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו

29 Poder havia em minha mão para vos fazer mal, mas o Deus de vosso pai me falou ontem à noite, dizendo Guarda-te, que não fales a Jacó nem bem nem mal.

29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע

30 E agora, se te querias ir embora, porquanto tinhas saudades de voltar à casa de teu pai, por que furtaste os meus deuses?

30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי

31 Então, respondeu Jacó e disse a Labão Porque temia; pois que dizia comigo se porventura me não arrebatarias as tuas filhas.

31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי

32 Com quem achares os teus deuses, esse não viva; reconhece diante de nossos irmãos o que é teu do que está comigo e toma-o para ti. Pois Jacó não sabia que Raquel os tinha furtado.

32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם

33 Então, entrou Labão na tenda de Jacó, e na tenda de Léia, e na tenda de ambas as servas e não os achou; e, saindo da tenda de Léia, entrou na tenda de Raquel.

33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל

34 Mas tinha tomado Raquel os ídolos, e os tinha posto na albarda de um camelo, e assentara-se sobre eles; e apalpou Labão toda a tenda e não os achou.

34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא

35 E ela disse a seu pai Não se acenda a ira nos olhos de meu senhor, que não posso levantar-me diante da tua face; porquanto tenho o costume das mulheres. E ele procurou, mas não achou os ídolos.

35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים

36 Então, irou-se Jacó e contendeu com Labão. E respondeu Jacó e disse a Labão Qual é a minha transgressão? Qual é o meu pecado, que tão furiosamente me tens perseguido?

36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי

37 Havendo apalpado todos os meus móveis, que achaste de todos os móveis da tua casa? Põe-no aqui diante dos meus irmãos e teus irmãos; e que julguem entre nós ambos.

37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו

38 Estes vinte anos eu estive contigo, as tuas ovelhas e as tuas cabras nunca abortaram, e não comi os carneiros do teu rebanho.

38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי

39 Não te trouxe eu o despedaçado; eu o pagava; o furtado de dia e o furtado de noite da minha mão o requerias.

39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה

40 Estava eu de sorte que de dia me consumia o calor, e, de noite, a geada; e o meu sono foi-se dos meus olhos.

40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני

41 Tenho estado agora vinte anos na tua casa; catorze te servi por tuas duas filhas e seis anos por teu rebanho; mas o meu salário tens mudado dez vezes.

41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים

42 Se o Deus de meu pai, o Deus de Abraão e o Temor de Isaque, não fora comigo, por certo me enviarias agora vazio. Deus atendeu à minha aflição e ao trabalho das minhas mãos e repreendeu-te ontem à noite.

42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש

43 Então, respondeu Labão e disse a Jacó Estas filhas são minhas filhas, e estes filhos são meus filhos, e este rebanho é o meu rebanho, e tudo o que vês meu é; e que farei, hoje, a estas minhas filhas ou aos filhos que tiveram?

43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו

44 Agora, pois, vem, e façamos concerto, eu e tu, que seja por testemunho entre mim e ti.

44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך

45 Então, tomou Jacó uma pedra e erigiu-a por coluna.

45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה

46 E disse Jacó a seus irmãos Ajuntai pedras. E tomaram pedras, e fizeram um montão, e comeram ali sobre aquele montão.

46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל

47 E chamou-lhe Labão Jegar-Saaduta; porém Jacó chamou-lhe Galeede.

47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד

48 Então, disse Labão Este montão seja, hoje, por testemunha entre mim e ti; por isso, se chamou o seu nome Galeede

48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד

49 e Mispa, porquanto disse Atente o SENHOR entre mim e ti, quando nós estivermos apartados um do outro.

49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו

50 Se afligires as minhas filhas e se tomares mulheres além das minhas filhas, mesmo que ninguém esteja conosco, atenta que Deus é testemunha entre mim e ti.

50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך

51 Disse mais Labão a Jacó Eis aqui este mesmo montão, e eis aqui esta coluna que levantei entre mim e ti.

51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך

52 Este montão seja testemunha, e esta coluna seja testemunha de que eu não passarei este montão para lá e que tu não passarás este montão e esta coluna para cá, para mal.

52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה

53 O Deus de Abraão e o Deus de Naor, o Deus de seu pai, julguem entre nós. E jurou Jacó pelo Temor de Isaque, seu pai.

53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק

54 E sacrificou Jacó um sacrifício na montanha e convidou seus irmãos para comerem pão; e comeram pão e passaram a noite na montanha.

54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר

55 E levantou-se Labão pela manhã, de madrugada, e beijou seus filhos e suas filhas, e abençoou-os; e partiu e voltou Labão ao seu lugar.

55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו

Gênesis 32

1 E foi também Jacó o seu caminho, e encontraram-no os anjos de Deus.

1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים

2 E Jacó disse, quando os viu Este é o exército de Deus. E chamou o nome daquele lugar Maanaim.

2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים

3 E enviou Jacó mensageiros diante da sua face a Esaú, seu irmão, à terra de Seir, território de Edom.

3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום

4 E ordenou-lhes, dizendo Assim direis a meu senhor Esaú Assim diz Jacó, teu servo Como peregrino morei com Labão e me detive lá até agora.

4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה

5 E tenho bois, e jumentos, e ovelhas, e servos, e servas; e enviei para o anunciar a meu senhor, para que ache graça a teus olhos.

5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך

6 E os mensageiros tornaram a Jacó, dizendo Fomos a teu irmão Esaú; e também ele vem a encontrar-te, e quatrocentos varões com ele.

6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו

7 Então, Jacó temeu muito e angustiou-se; e repartiu em dois bandos o povo que com ele estava, e as ovelhas, e as vacas, e os camelos.

7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות

8 Porque dizia Se Esaú vier a um bando e o ferir, o outro bando escapará.

8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה

9 Disse mais Jacó Deus de meu pai Abraão e Deus de meu pai Isaque, ó SENHOR, que me disseste Torna à tua terra e à tua parentela, e far-te-ei bem;

9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך

10 menor sou eu que todas as beneficências e que toda a fidelidade que tiveste com teu servo; porque com meu cajado passei este Jordão e, agora, me tornei em dois bandos.

10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות

11 Livra-me, peço-te, da mão de meu irmão, da mão de Esaú, porque o temo, para que porventura não venha e me fira e a mãe com os filhos.

11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים

12 E tu o disseste Certamente te farei bem e farei a tua semente como a areia do mar, que, pela multidão, não se pode contar.

12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב

13 E passou ali aquela noite; e tomou, do que lhe veio à sua mão, um presente para seu irmão Esaú

13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו

14 duzentas cabras e vinte bodes; duzentas ovelhas e vinte carneiros;

14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים

15 trinta camelas de leite com suas crias, quarenta vacas e dez novilhos; vinte jumentas e dez jumentinhos.

15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה

16 E deu-o na mão dos seus servos, cada rebanho à parte, e disse a seus servos Passai adiante da minha face e ponde espaço entre rebanho e rebanho.

16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר

17 E ordenou ao primeiro, dizendo Quando Esaú, meu irmão, te encontrar e te perguntar, dizendo De quem és, para onde vais, de quem são estes diante da tua face?

17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך

18 Então, dirás São de teu servo Jacó, presente que envia a meu senhor, a Esaú; e eis que ele mesmo vem também atrás de nós.

18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו

19 E ordenou também ao segundo, e ao terceiro, e a todos os que vinham atrás dos rebanhos, dizendo Conforme esta mesma palavra, falareis a Esaú, quando o achardes.

19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו

20 E direis também Eis que o teu servo Jacó vem atrás de nós. Porque dizia Eu o aplacarei com o presente que vai diante de mim e, depois, verei a sua face; porventura aceitará a minha face.

20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני

21 Assim, passou o presente diante da sua face; ele, porém, passou aquela noite no arraial.

21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה

22 E levantou-se aquela mesma noite, e tomou as suas duas mulheres, e as suas duas servas, e os seus onze filhos, e passou o vau de Jaboque.

22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק

23 E tomou-os e fê-los passar o ribeiro; e fez passar tudo o que tinha.

23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו

24 Jacó, porém, ficou só; e lutou com ele um varão, até que a alva subia.

24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר

25 E, vendo que não prevalecia contra ele, tocou a juntura de sua coxa; e se deslocou a juntura da coxa de Jacó, lutando com ele.

25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו

26 E disse Deixa-me ir, porque já a alva subiu. Porém ele disse Não te deixarei ir, se me não abençoares.

26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני

27 E disse-lhe Qual é o teu nome? E ele disse Jacó.

27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב

28 Então, disse Não se chamará mais o teu nome Jacó, mas Israel, pois, como príncipe, lutaste com Deus e com os homens e prevaleceste.

28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל

29 E Jacó lhe perguntou e disse Dá-me, peço-te, a saber o teu nome. E disse Por que perguntas pelo meu nome? E abençoou-o ali.

29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם

30 E chamou Jacó o nome daquele lugar Peniel, porque dizia Tenho visto a Deus face a face, e a minha alma foi salva.

30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי

31 E saiu-lhe o sol, quando passou a Peniel; e manquejava da sua coxa.

31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו

32 Por isso, os filhos de Israel não comem o nervo encolhido, que está sobre a juntura da coxa, até o dia de hoje, porquanto ele tocara a juntura da coxa de Jacó no nervo encolhido.

32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה

Gênesis 33

1 E levantou Jacó os olhos e olhou, e eis que vinha Esaú, e quatrocentos homens com ele. Então, repartiu os filhos entre Léia, e Raquel, e as duas servas.

1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות

2 E pôs as servas e seus filhos na frente e a Léia e a seus filhos, atrás; porém a Raquel e José, os derradeiros.

2 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים

3 E ele mesmo passou adiante deles e inclinou-se à terra sete vezes, até que chegou a seu irmão.

3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו

4 Então, Esaú correu-lhe ao encontro e abraçou-o; e lançou-se sobre o seu pescoço e beijou-o; e choraram.

4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו

5 Depois, levantou os seus olhos, e viu as mulheres e os meninos, e disse Quem são estes contigo? E ele disse Os filhos que Deus graciosamente tem dado a teu servo.

5 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך

6 Então, chegaram as servas, elas e os seus filhos, e inclinaram-se.

6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין

7 E chegou também Léia com seus filhos, e inclinaram-se; e, depois, chegaram José e Raquel e inclinaram-se.

7 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו

8 E disse Esaú De que te serve todo este bando que tenho encontrado? E ele disse Para achar graça aos olhos de meu senhor.

8 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני

9 Mas Esaú disse Eu tenho bastante, meu irmão; seja para ti o que tens.

9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך

10 Então, disse Jacó Não! Se, agora, tenho achado graça a teus olhos, peço-te que tomes o meu presente da minha mão, porquanto tenho visto o teu rosto, como se tivesse visto o rosto de Deus; e tomaste contentamento em mim.

10 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני

11 Toma, peço-te, a minha bênção, que te foi trazida; porque Deus graciosamente ma tem dado, e porque tenho de tudo. E instou com ele, até que a tomou.

11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח

12 E disse Caminhemos, e andemos; e eu partirei adiante de ti.

12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך

13 Porém ele lhe disse Meu senhor sabe que estes filhos são tenros e que tenho comigo ovelhas e vacas de leite; se as afadigarem somente um dia, todo o rebanho morrerá.

13 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן

14 Ora, passe o meu senhor diante da face de seu servo; e eu irei como guia pouco a pouco, conforme o passo do gado que está diante da minha face e conforme o passo dos meninos, até que chegue a meu senhor, em Seir.

14 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה

15 E Esaú disse Deixarei logo contigo desta gente que está comigo. E ele disse Para que é isso? Basta que eu ache graça aos olhos de meu senhor.

15 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני

16 Assim, tornou Esaú aquele dia pelo seu caminho a Seir.

16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה

17 Jacó, porém, partiu para Sucote, e edificou para si uma casa, e fez cabanas para o seu gado; por isso, chamou o nome daquele lugar Sucote.

17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות

18 E chegou Jacó salvo à cidade de Siquém, que está na terra de Canaã, quando vinha de Padã-Arã; e fez o seu assento diante da cidade.

18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר

19 E comprou uma parte do campo, em que estendera a sua tenda, da mão dos filhos de Hamor, pai de Siquém, por cem peças de dinheiro.

19 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה

20 E levantou ali um altar e chamou-lhe Deus, o Deus de Israel.

20 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל

Gênesis 34

1 E saiu Diná, filha de Léia, que esta dera a Jacó, a ver as filhas da terra.

1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ

2 E Siquém, filho de Hamor, heveu, príncipe daquela terra, viu-a, e tomou-a, e deitou-se com ela, e humilhou-a.

2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה

3 E apegou-se a sua alma com Diná, filha de Jacó, e amou a moça, e falou afetuosamente à moça.

3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער

4 Falou também Siquém a Hamor, seu pai, dizendo Toma-me esta por mulher.

4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה

5 Quando Jacó ouviu que fora contaminada Diná, sua filha, estavam os seus filhos no campo com o gado; e calou-se Jacó até que viessem.

5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם

6 E saiu Hamor, pai de Siquém, a Jacó, para falar com ele.

6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו

7 E vieram os filhos de Jacó do campo; e, ouvindo isso, entristeceram-se os varões e iraram-se muito, pois aquele fizera doidice em Israel, deitando-se com a filha de Jacó, o que não se devia fazer assim.

7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה

8 Então, falou Hamor com eles, dizendo A alma de Siquém, meu filho, está namorada da vossa filha; dai-lha, peço-vos, por mulher.

8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה

9 Aparentai-vos conosco, dai-nos as vossas filhas e tomai as nossas filhas para vós;

9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם

10 e habitareis conosco; e a terra estará diante da vossa face; habitai, e negociai nela, e tomai possessão nela.

10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה

11 E disse Siquém ao pai dela e aos irmãos dela Ache eu graça a vossos olhos e darei o que me disserdes.

11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן

12 Aumentai muito sobre mim o dote e a dádiva, e darei o que me disserdes; dai-me somente a moça por mulher.

12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה

13 Então, responderam os filhos de Jacó a Siquém e a Hamor, seu pai, enganosamente, e falaram, porquanto havia contaminado a Diná, sua irmã.

13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם

14 E disseram-lhes Não podemos fazer isso, que déssemos a nossa irmã a um varão não-circuncidado; porque isso seria uma vergonha para nós.

14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו

15 Nisso, porém, consentiremos a vós se fordes como nós, que se circuncide todo macho entre vós;

15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר

16 então, dar-vos-emos as nossas filhas, e tomaremos nós as vossas filhas, e habitaremos convosco, e seremos um só povo.

16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד

17 Mas, se não nos ouvirdes e não vos circuncidardes, tomaremos a nossa filha e ir-nos-emos.

17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו

18 E suas palavras foram boas aos olhos de Hamor e aos olhos de Siquém, filho de Hamor.

18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור

19 E não tardou o jovem em fazer isto; porque a filha de Jacó lhe agradava, e ele era o mais honrado de toda a casa de seu pai.

19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו

20 Vieram, pois, Hamor e Siquém, seu filho, à porta da sua cidade e falaram aos varões da sua cidade, dizendo

20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר

21 Estes varões são pacíficos conosco; portanto, habitarão nesta terra e negociarão nela; eis que a terra é larga de espaço diante da sua face; tomaremos nós as suas filhas por mulheres e lhes daremos as nossas filhas.

21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם

22 Mas somente consentirão aqueles varões habitar conosco, para que sejamos um só povo, se todo macho entre nós se circuncidar, como eles são circuncidados.

22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים

23 O seu gado, e as suas possessões, e todos os seus animais não serão nossos? Consintamos somente com eles, e habitarão conosco.

23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו

24 E deram ouvidos a Hamor e a Siquém, seu filho, todos os que saíam da porta da cidade; e foi circuncidado todo macho, de todos os que saíam pela porta da sua cidade.

24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו

25 E aconteceu que, ao terceiro dia, quando estavam com a mais violenta dor, dois filhos de Jacó, Simeão e Levi, irmãos de Diná, tomaram cada um a sua espada, e entraram afoitamente na cidade, e mataram todo macho.

25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר

26 Mataram também a fio de espada a Hamor, e a seu filho Siquém; e tomaram Diná da casa de Siquém e saíram.

26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו

27 Vieram os filhos de Jacó aos mortos e saquearam a cidade, porquanto haviam contaminado a sua irmã.

27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם

28 As suas ovelhas, e as suas vacas, e os seus jumentos, e o que na cidade e o que no campo havia tomaram;

28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו

29 e toda a sua fazenda, e todos os seus meninos, e as suas mulheres levaram presos e despojaram-nos de tudo o que havia em casa.

29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית

30 Então, disse Jacó a Simeão e a Levi Tendes-me turbado, fazendo-me cheirar mal entre os moradores desta terra, entre os cananeus e ferezeus; sendo eu pouco povo em número, ajuntar-se-ão, e ficarei destruído, eu e minha casa.

30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי

31 E eles disseram Faria, pois, ele a nossa irmã, como a uma prostituta?

31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו

Gênesis 35

1 Depois, disse Deus a Jacó Levanta-te, sobe a Betel e habita ali; faze ali um altar ao Deus que te apareceu quando fugiste diante da face de Esaú, teu irmão.

1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך

2 Então, disse Jacó à sua família e a todos os que com ele estavam Tirai os deuses estranhos que há no meio de vós, e purificai-vos, e mudai as vossas vestes.

2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם

3 E levantemo-nos e subamos a Betel; e ali farei um altar ao Deus que me respondeu no dia da minha angústia e que foi comigo no caminho que tenho andado.

3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי

4 Então, deram a Jacó todos os deuses estranhos que tinham em suas mãos e as arrecadas que estavam em suas orelhas; e Jacó os escondeu debaixo do carvalho que está junto a Siquém.

4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם

5 E partiram; e o terror de Deus foi sobre as cidades que estavam ao redor deles, e não seguiram após os filhos de Jacó.

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב

6 Assim, chegou Jacó a Luz, que está na terra de Canaã (esta é Betel), ele e todo o povo que com ele havia.

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו

7 E edificou ali um altar e chamou aquele lugar El-Betel, porquanto Deus ali se lhe tinha manifestado quando fugia diante da face de seu irmão.

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו

8 E morreu Débora, a ama de Rebeca, e foi sepultada ao pé de Betel, debaixo do carvalho cujo nome chamou Alom-Bacute.

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות

9 E apareceu Deus outra vez a Jacó, vindo de Padã-Arã, e abençoou-o.

9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו

10 E disse-lhe Deus O teu nome é Jacó; não se chamará mais o teu nome Jacó, mas Israel será o teu nome. E chamou o seu nome Israel.

10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל

11 Disse-lhe mais Deus Eu sou o Deus Todo-poderoso; frutifica e multiplica-te; uma nação e multidão de nações sairão de ti, e reis procederão de ti.

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו

12 E te darei a ti a terra que tenho dado a Abraão e a Isaque e à tua semente depois de ti darei a terra.

12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ

13 E Deus subiu dele, do lugar onde falara com ele.

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו

14 E Jacó pôs uma coluna no lugar onde falara com ele, uma coluna de pedra; e derramou sobre ela uma libação e deitou sobre ela azeite.

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן

15 E chamou Jacó o nome daquele lugar, onde Deus falara com ele, Betel.

15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל

16 Partiram de Betel, e, havendo ainda um pequeno espaço de terra para chegar a Efrata, teve um filho Raquel e teve trabalho em seu parto.

16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה

17 E aconteceu que, tendo ela trabalho em seu parto, lhe disse a parteira Não temas, porque também este filho terás.

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן

18 E aconteceu que, saindo-se-lhe a alma (porque morreu), chamou o seu nome Benoni; mas seu pai o chamou Benjamim.

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין

19 Assim, morreu Raquel e foi sepultada no caminho de Efrata; esta é Belém.

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם

20 E Jacó pôs uma coluna sobre a sua sepultura; esta é a coluna da sepultura de Raquel até o dia de hoje.

20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום

21 Então, partiu Israel e estendeu a sua tenda além de Migdal-Éder.

21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר

22 E aconteceu que, habitando Israel naquela terra, foi Rúben e deitou-se com Bila, concubina de seu pai; e Israel soube-o. E eram doze os filhos de Jacó

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר

23 os filhos de Léia Rúben, o primogênito de Jacó, depois Simeão e Levi, Judá, Issacar e Zebulom;

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון

24 os filhos de Raquel José e Benjamim;

24 בני רחל יוסף ובנימן

25 os filhos de Bila, serva de Raquel Dã e Naftali;

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי

26 os filhos de Zilpa, serva de Léia Gade e Aser. Estes são os filhos de Jacó, que lhe nasceram em Padã-Arã.

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם

27 E Jacó veio a Isaque, seu pai, a Manre, a Quiriate-Arba (que é Hebrom), onde peregrinaram Abraão e Isaque.

27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק

28 E foram os dias de Isaque cento e oitenta anos.

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה

29 E Isaque expirou, e morreu, e foi recolhido aos seus povos, velho e farto de dias; e Esaú e Jacó, seus filhos, o sepultaram.

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו

Gênesis 36

1 E estas são as gerações de Esaú (que é Edom).

1 ואלה תלדות עשו הוא אדום

2 Esaú tomou suas mulheres das filhas de Canaã Ada, filha de Elom, heteu; Oolibama, filha de Aná, filho de Zibeão, heveu;

2 עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי

3 e Basemate, filha de Ismael, irmã de Nebaiote.

3 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות

4 E Ada teve de Esaú a Elifaz; e Basemate teve a Reuel;

4 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל

5 e Oolibama teve a Jeús, e Jalão, e Corá; estes são os filhos de Esaú, que lhe nasceram na terra de Canaã.

5 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען

6 E Esaú tomou suas mulheres, e seus filhos, e suas filhas, e todas as almas de sua casa, e seu gado, e todos os seus animais, e toda a sua fazenda, que havia adquirido na terra de Canaã; e foi-se a outra terra de diante da face de Jacó, seu irmão.

6 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו

7 Porque a fazenda deles era muita para habitarem juntos; e a terra de suas peregrinações não os podia sustentar por causa de seu gado.

7 כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם

8 Portanto, Esaú habitou na montanha de Seir; Esaú é Edom.

8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום

9 Estas, pois, são as gerações de Esaú, pai dos edomitas, na montanha de Seir.

9 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר

10 Estes são os nomes dos filhos de Esaú Elifaz, filho de Ada, mulher de Esaú; Reuel, filho de Basemate, mulher de Esaú.

10 אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו

11 E os filhos de Elifaz foram Temã, Omar, Zefô, Gaetã e Quenaz.

11 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז

12 E Timna era concubina de Elifaz, filho de Esaú, e teve de Elifaz a Amaleque; estes são os filhos de Ada, mulher de Esaú.

12 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו

13 E estes foram os filhos de Reuel Naate, Zerá, Samá e Mizá; estes foram os filhos de Basemate, mulher de Esaú.

13 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו

14 E estes foram os filhos de Oolibama, filha de Aná, filho de Zibeão, mulher de Esaú; e deu a Esaú Jeús, Jalão e Corá.

14 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח

15 Estes são os príncipes dos filhos de Esaú; os filhos de Elifaz, o primogênito de Esaú, foram o príncipe Temã, o príncipe Omar, o príncipe Zefô, o príncipe Quenaz,

15 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז

16 o príncipe Corá, o príncipe Gaetã, o príncipe Amaleque; estes são os príncipes de Elifaz, na terra de Edom; estes são os filhos de Ada.

16 אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה

17 E estes são os filhos de Reuel, filho de Esaú o príncipe Naate, o príncipe Zerá, o príncipe Samá, o príncipe Mizá; estes são os príncipes de Reuel, na terra de Edom; estes são os filhos de Basemate, mulher de Esaú.

17 ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו

18 E estes são os filhos de Oolibama, mulher de Esaú o príncipe Jeús, o príncipe Jalão, o príncipe Corá; estes são os príncipes de Oolibama, filha de Aná e mulher de Esaú.

18 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו

19 Estes são os filhos de Esaú, e estes são seus príncipes; ele é Edom.

19 אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום

20 Estes são os filhos de Seir, horeu, moradores daquela terra Lotã, Sobal, Zibeão, Aná,

20 אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה

21 Disom, Eser e Disã; estes são os príncipes dos horeus, filhos de Seir, na terra de Edom.

21 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום

22 E os filhos de Lotã foram Hori e Homã; e a irmã de Lotã era Timna.

22 ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע

23 Estes são os filhos de Sobal Alvã, Manaate, Ebal, Sefô e Onã.

23 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם

24 E estes são os filhos de Zibeão Aiá e Aná; este é o Aná que achou as caldas no deserto, quando apascentava os jumentos de Zibeão, seu pai.

24 ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו

25 E estes são os filhos de Aná Disom e Oolibama, a filha de Aná.

25 ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה

26 E estes são os filhos de Disom Hendã, Esbã, Itrã e Querã.

26 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן

27 Estes são os filhos de Eser Bilã, Zaavã e Acã.

27 אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן

28 Estes são os filhos de Disã Uz e Arã.

28 אלה בני דישן עוץ וארן

29 Estes são os príncipes dos horeus o príncipe Lotã, o príncipe Sobal, o príncipe Zibeão, o príncipe Aná,

29 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה

30 o príncipe Disom, o príncipe Eser, o príncipe Disã; estes são os príncipes dos horeus, segundo seus príncipes, na terra de Seir.

30 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר

31 E estes são os reis que reinaram na terra de Edom, antes que reinasse rei algum sobre os filhos de Israel.

31 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל

32 Reinou, pois, em Edom Belá, filho de Beor, e o nome da sua cidade foi Dinabá.

32 וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה

33 E morreu Belá; e Jobabe, filho de Zerá, de Bozra, reinou em seu lugar.

33 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה

34 E morreu Jobabe; e Husão, da terra dos temanitas, reinou em seu lugar.

34 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני

35 E morreu Husão, e em seu lugar reinou Hadade, filho de Bedade, o que feriu a Midiã no campo de Moabe; e o nome da sua cidade foi Avite.

35 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית

36 E morreu Hadade; e Samlá, de Masreca, reinou em seu lugar.

36 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה

37 E morreu Samlá; e Saul, de Reobote do rio, reinou em seu lugar.

37 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר

38 E morreu Saul; e Baal-Hanã, filho de Acbor, reinou em seu lugar.

38 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור

39 E morreu Baal-Hanã, filho de Acbor; e Hadar reinou em seu lugar; o nome da sua cidade foi Paú; e o nome de sua mulher foi Meetabel, filha de Matrede, filha de Me-Zaabe.

39 וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב

40 E estes são os nomes dos príncipes de Esaú, segundo as suas gerações, segundo os seus lugares, pelos seus nomes o príncipe Timna, o príncipe Alva, o príncipe Jetete,

40 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת

41 o príncipe Oolibama, o príncipe Elá, o príncipe Pinom,

41 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן

42 o príncipe Quenaz, o príncipe Temã, o príncipe Mibzar,

42 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר

43 o príncipe Magdiel, o príncipe Irã; estes são os príncipes de Edom, segundo as suas habitações, na terra da sua possessão; este é Esaú, pai de Edom.

43 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום

Gênesis 37

1 E Jacó habitou na terra das peregrinações de seu pai, na terra de Canaã.

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען

2 Estas são as gerações de Jacó Sendo José de dezessete anos, apascentava as ovelhas com seus irmãos; e estava este jovem com os filhos de Bila e com os filhos de Zilpa, mulheres de seu pai; e José trazia uma má fama deles a seu pai.

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם

3 E Israel amava a José mais do que a todos os seus filhos, porque era filho da sua velhice; e fez-lhe uma túnica de várias cores.

3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים

4 Vendo, pois, seus irmãos que seu pai o amava mais do que a todos os seus irmãos, aborreceram-no e não podiam falar com ele pacificamente.

4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם

5 Sonhou também José um sonho, que contou a seus irmãos; por isso, o aborreciam ainda mais.

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו

6 E disse-lhes Ouvi, peço-vos, este sonho, que tenho sonhado

6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי

7 Eis que estávamos atando molhos no meio do campo, e eis que o meu molho se levantava e também ficava em pé; e eis que os vossos molhos o rodeavam e se inclinavam ao meu molho.

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי

8 Então, lhe disseram seus irmãos Tu, pois, deveras reinarás sobre nós? Tu deveras terás domínio sobre nós? Por isso, tanto mais o aborreciam por seus sonhos e por suas palavras.

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו

9 E sonhou ainda outro sonho, e o contou a seus irmãos, e disse Eis que ainda sonhei um sonho; e eis que o sol, e a lua, e onze estrelas se inclinavam a mim.

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי

10 E, contando-o a seu pai e a seus irmãos, repreendeu-o seu pai e disse-lhe Que sonho é este que sonhaste? Porventura viremos eu, e tua mãe, e teus irmãos a inclinar-nos perante ti em terra?

10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה

11 Seus irmãos, pois, o invejavam; seu pai, porém, guardava este negócio no seu coração.

11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

12 E seus irmãos foram apascentar o rebanho de seu pai, junto de Siquém.

12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם

13 Disse, pois, Israel a José Não apascentam os teus irmãos junto de Siquém? Vem, e enviar-te-ei a eles. E ele lhe disse Eis-me aqui.

13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני

14 E ele lhe disse Ora, vai, e vê como estão teus irmãos e como está o rebanho, e traze-me resposta. Assim, o enviou do vale de Hebrom, e José veio a Siquém.

14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה

15 E achou-o um varão, porque ele andava errado pelo campo, e perguntou-lhe o varão, dizendo Que procuras?

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש

16 E ele disse Procuro meus irmãos; dize-me, peço-te, onde eles apascentam.

16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים

17 E disse aquele varão Foram-se daqui, porque ouvi-lhes dizer Vamos a Dotã. José, pois, seguiu seus irmãos e achou-os em Dotã.

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן

18 E viram-no de longe e, antes que chegasse a eles, conspiraram contra ele, para o matarem.

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו

19 E disseram uns aos outros Eis lá vem o sonhador-mor!

19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא

20 Vinde, pois, agora, e matemo-lo, e lancemo-lo numa destas covas, e diremos Uma besta-fera o comeu; e veremos que será dos seus sonhos.

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו

21 E, ouvindo-o Rúben, livrou-o das suas mãos e disse Não lhe tiremos a vida.

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש

22 Também lhes disse Rúben Não derrameis sangue; lançai-o nesta cova que está no deserto e não lanceis mãos nele; para livrá-lo das suas mãos e para torná-lo a seu pai.

22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו

23 E aconteceu que, chegando José a seus irmãos, tiraram a José a sua túnica, a túnica de várias cores que trazia.

23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו

24 E tomaram-no e lançaram-no na cova; porém a cova estava vazia, não havia água nela.

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים

25 Depois, assentaram-se a comer pão, e levantaram os olhos, e olharam, e eis que uma companhia de ismaelitas vinha de Gileade; e seus camelos traziam especiarias, e bálsamo, e mirra; e iam levar isso ao Egito.

25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה

26 Então, Judá disse aos seus irmãos Que proveito haverá em que matemos a nosso irmão e escondamos a sua morte?

26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו

27 Vinde, e vendamo-lo a estes ismaelitas; e não seja nossa mão sobre ele, porque ele é nosso irmão, nossa carne. E seus irmãos obedeceram.

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו

28 Passando, pois, os mercadores midianitas, tiraram, e alçaram a José da cova, e venderam José por vinte moedas de prata aos ismaelitas, os quais levaram José ao Egito.

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה

29 Tornando, pois, Rúben à cova, eis que José não estava na cova; então, rasgou as suas vestes,

29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו

30 e tornou a seus irmãos, e disse O moço não aparece; e, eu, aonde irei?

30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא

31 Então, tomaram a túnica de José, e mataram um cabrito, e tingiram a túnica no sangue.

31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם

32 E enviaram a túnica de várias cores, e fizeram levá-la a seu pai, e disseram Temos achado esta túnica; conhece agora se esta será ou não a túnica de teu filho.

32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא

33 E conheceu-a e disse É a túnica de meu filho; uma besta-fera o comeu, certamente foi despedaçado José.

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף

34 Então, Jacó rasgou as suas vestes, e pôs pano de saco sobre os seus lombos, e lamentou a seu filho muitos dias.

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים

35 E levantaram-se todos os seus filhos e todas as suas filhas, para o consolarem; recusou, porém, ser consolado e disse Na verdade, com choro hei de descer ao meu filho até à sepultura. Assim, o chorou seu pai.

35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו

36 E os midianitas venderam-no no Egito a Potifar, eunuco de Faraó, capitão da guarda.

36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים

Gênesis 38

1 E aconteceu, no mesmo tempo, que Judá desceu de entre seus irmãos e entrou na casa de um varão de Adulão, cujo nome era Hira.

1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה

2 E viu Judá ali a filha de um varão cananeu, cujo nome era Sua; e tomou-a e entrou a ela.

2 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה

3 E ela concebeu e teve um filho; e chamou o seu nome Er.

3 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער

4 E tornou a conceber, e teve um filho, e chamou o seu nome Onã.

4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן

5 E continuou ainda, e teve um filho, e chamou o seu nome Selá; e ele estava em Quezibe quando ela o teve.

5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו

6 Judá, pois, tomou uma mulher para Er, o seu primogênito; e o seu nome era Tamar.

6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר

7 Er, porém, o primogênito de Judá, era mau aos olhos do SENHOR, pelo que o SENHOR o matou.

7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה

8 Então, disse Judá a Onã Entra à mulher do teu irmão, e casa-te com ela, e suscita semente a teu irmão.

8 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך

9 Onã, porém, soube que essa semente não havia de ser para ele; e aconteceu que, quando entrava à mulher de seu irmão, derramava-a na terra, para não dar semente a seu irmão.

9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו

10 E o que fazia era mau aos olhos do SENHOR, pelo que também o matou.

10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו

11 Então, disse Judá a Tamar, sua nora Fica-te viúva na casa de teu pai, até que Selá, meu filho, seja grande. Porquanto disse Para que, porventura, não morra também este, como seus irmãos. Assim, foi-se Tamar e ficou-se na casa de seu pai.

11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה

12 Passando-se, pois, muitos dias, morreu a filha de Sua, mulher de Judá; e, depois, se consolou Judá e subiu aos tosquiadores das suas ovelhas, em Timna, ele e Hira, seu amigo, o adulamita.

12 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה

13 E deram aviso a Tamar, dizendo Eis que teu sogro sobe a Timna, a tosquiar as suas ovelhas.

13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו

14 Então, ela tirou de sobre si as vestes da sua viuvez, e cobriu-se com o véu, e disfarçou-se, e assentou-se à entrada das duas fontes que estão no caminho de Timna; porque via que Selá já era grande, e ela lhe não fora dada por mulher.

14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה

15 E, vendo-a Judá, teve-a por uma prostituta; porque ela havia coberto o seu rosto.

15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה

16 E dirigiu-se para ela no caminho e disse Vem, peço-te, deixa-me entrar a ti. Porquanto não sabia que era sua nora; e ela disse Que darás, para que entres a mim?

16 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי

17 E ele disse Eu te enviarei um cabrito do rebanho. E ela disse Dás-me penhor até que o envies?

17 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך

18 Então, ele disse Que penhor é que te darei? E ela disse O teu selo, e o teu lenço, e o cajado que está em tua mão. O que ele lhe deu, e entrou a ela; e ela concebeu dele.

18 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו

19 E ela levantou-se, e foi-se, e tirou de sobre si o seu véu, e vestiu as vestes da sua viuvez.

19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה

20 E Judá enviou o cabrito por mão do seu amigo, o adulamita, para tomar o penhor da mão da mulher; porém não a achou.

20 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה

21 E perguntou aos homens daquele lugar, dizendo Onde está a prostituta que estava no caminho junto às duas fontes? E disseram Aqui não esteve prostituta alguma.

21 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה

22 E voltou a Judá e disse Não a achei; e também disseram os homens daquele lugar Aqui não esteve prostituta.

22 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה

23 Então, disse Judá Tome -o ela, para que porventura não venhamos a cair em desprezo; eis que tenho enviado este cabrito, mas tu não a achaste.

23 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה

24 E aconteceu que, quase três meses depois, deram aviso a Judá, dizendo Tamar, tua nora, adulterou e eis que está pejada do adultério. Então, disse Judá Tirai-a fora para que seja queimada.

24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף

25 E, tirando-a fora, ela mandou dizer a seu sogro Do varão de quem são estas coisas eu concebi. E ela disse mais Conhece, peço-te, de quem é este selo, e estes lenços, e este cajado.

25 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה

26 E conheceu-os Judá e disse Mais justa é ela do que eu, porquanto não a tenho dado a Selá, meu filho. E nunca mais a conheceu.

26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה

27 E aconteceu, ao tempo de dar à luz, que havia gêmeos em seu ventre.

27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה

28 E aconteceu, dando à luz, que um pôs fora a mão, e a parteira tomou-a e atou em sua mão um fio roxo, dizendo Este saiu primeiro.

28 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה

29 Mas aconteceu que, tornando ele a recolher a sua mão, eis que saiu o seu irmão; e ela disse Como tens tu rompido? Sobre ti é a rotura. E chamaram o seu nome Perez.

29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ

30 E depois saiu o seu irmão, em cuja mão estava o fio roxo; e chamaram o seu nome Zerá.

30 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח

Gênesis 39

1 E José foi levado ao Egito, e Potifar, eunuco de Faraó, capitão da guarda, varão egípcio, comprou-o da mão dos ismaelitas que o tinham levado lá.

1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה

2 E o SENHOR estava com José, e foi varão próspero; e estava na casa de seu senhor egípcio.

2 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי

3 Vendo, pois, o seu senhor que o SENHOR estava com ele e que tudo o que ele fazia o SENHOR prosperava em sua mão,

3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו

4 José achou graça a seus olhos e servia-o; e ele o pôs sobre a sua casa e entregou na sua mão tudo o que tinha.

4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו

5 E aconteceu que, desde que o pusera sobre a sua casa e sobre tudo o que tinha, o SENHOR abençoou a casa do egípcio por amor de José; e a bênção do SENHOR foi sobre tudo o que tinha, na casa e no campo.

5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה

6 E deixou tudo o que tinha na mão de José, de maneira que de nada sabia do que estava com ele, a não ser do pão que comia. E José era formoso de aparência e formoso à vista.

6 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה

7 E aconteceu, depois destas coisas, que a mulher de seu senhor pôs os olhos em José e disse Deita-te comigo.

7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי

8 Porém ele recusou e disse à mulher do seu senhor Eis que o meu senhor não sabe do que há em casa comigo e entregou em minha mão tudo o que tem.

8 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי

9 Ninguém há maior do que eu nesta casa, e nenhuma coisa me vedou, senão a ti, porquanto tu és sua mulher; como, pois, faria eu este tamanho mal e pecaria contra Deus?

9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים

10 E aconteceu que, falando ela cada dia a José, e não lhe dando ele ouvidos para deitar-se com ela e estar com ela,

10 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה

11 sucedeu, num certo dia, que veio à casa para fazer o seu serviço; e nenhum dos da casa estava ali.

11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית

12 E ela lhe pegou pela sua veste, dizendo Deita-te comigo. E ele deixou a sua veste na mão dela, e fugiu, e saiu para fora.

12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה

13 E aconteceu que, vendo ela que deixara a sua veste em sua mão e fugira para fora,

13 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה

14 chamou os homens de sua casa e falou-lhes, dizendo Vede, trouxe-nos o varão hebreu para escarnecer de nós; entrou até mim para deitar-se comigo, e eu gritei com grande voz.

14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול

15 E aconteceu que, ouvindo ele que eu levantava a minha voz e gritava, deixou a sua veste comigo, e fugiu, e saiu para fora.

15 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה

16 E ela pôs a sua veste perto de si, até que o seu senhor veio à sua casa.

16 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו

17 Então, falou-lhe conforme as mesmas palavras, dizendo Veio a mim o servo hebreu, que nos trouxeste para escarnecer de mim.

17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי

18 E aconteceu que, levantando eu a minha voz e gritando, ele deixou a sua veste comigo e fugiu para fora.

18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה

19 E aconteceu que, ouvindo o seu senhor as palavras de sua mulher, que lhe falava, dizendo Conforme estas mesmas palavras me fez teu servo, a sua ira se acendeu.

19 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו

20 E o senhor de José o tomou e o entregou na casa do cárcere, no lugar onde os presos do rei estavam presos; assim, esteve ali na casa do cárcere.

20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר

21 O SENHOR, porém, estava com José, e estendeu sobre ele a sua benignidade, e deu-lhe graça aos olhos do carcereiro-mor.

21 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר

22 E o carcereiro-mor entregou na mão de José todos os presos que estavam na casa do cárcere; e ele fazia tudo o que se fazia ali.

22 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה

23 E o carcereiro-mor não teve cuidado de nenhuma coisa que estava na mão dele, porquanto o SENHOR estava com ele; e tudo o que ele fazia o SENHOR prosperava.

23 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח

Gênesis 40

1 E aconteceu, depois destas coisas, que pecaram o copeiro do rei do Egito e o padeiro contra o seu senhor, o rei do Egito.

1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים

2 E indignou-se Faraó muito contra os seus dois eunucos, contra o copeiro-mor e contra o padeiro-mor.

2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים

3 E entregou-os à prisão, na casa do capitão da guarda, na casa do cárcere, no lugar onde José estava preso.

3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם

4 E o capitão da guarda pô-los a cargo de José, para que os servisse; e estiveram muitos dias na prisão.

4 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר

5 E ambos sonharam um sonho, cada um seu sonho na mesma noite; cada um conforme a interpretação do seu sonho, o copeiro e o padeiro do rei do Egito, que estavam presos na casa do cárcere.

5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר

6 E veio José a eles pela manhã e olhou para eles, e eis que estavam turbados.

6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים

7 Então, perguntou aos eunucos de Faraó, que com ele estavam no cárcere da casa de seu senhor, dizendo Por que estão, hoje, tristes os vossos semblantes?

7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום

8 E eles lhe disseram Temos sonhado um sonho, e ninguém há que o interprete. E José disse-lhes Não são de Deus as interpretações? Contai-mo, peço-vos.

8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי

9 Então, contou o copeiro-mor o seu sonho a José e disse-lhe Eis que em meu sonho havia uma vide diante da minha face.

9 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני

10 E, na vide, três sarmentos, e ela estava como que brotando; a sua flor saía, e os seus cachos amadureciam em uvas.

10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים

11 E o copo de Faraó estava na minha mão; e eu tomava as uvas, e as espremia no copo de Faraó, e dava o copo na mão de Faraó.

11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה

12 Então, disse-lhe José Esta é a sua interpretação os três sarmentos são três dias;

12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם

13 dentro ainda de três dias, Faraó levantará a tua cabeça e te restaurará ao teu estado, e darás o copo de Faraó na sua mão, conforme o costume antigo, quando eras seu copeiro.

13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו

14 Porém lembra-te de mim, quando te for bem; e rogo-te que uses comigo de compaixão, e que faças menção de mim a Faraó, e faze-me sair desta casa;

14 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה

15 porque, de fato, fui roubado da terra dos hebreus; e tampouco aqui nada tenho feito, para que me pusessem nesta cova.

15 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור

16 Vendo, então, o padeiro-mor que tinha interpretado bem, disse a José Eu também sonhava, e eis que três cestos brancos estavam sobre a minha cabeça;

16 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי

17 e, no cesto mais alto, havia de todos os manjares de Faraó, obra de padeiro; e as aves os comiam do cesto de sobre a minha cabeça.

17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי

18 Então, respondeu José e disse Esta é a sua interpretação os três cestos são três dias;

18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם

19 dentro ainda de três dias, Faraó levantará a tua cabeça sobre ti e te pendurará num madeiro, e as aves comerão a tua carne de sobre ti.

19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך

20 E aconteceu, ao terceiro dia, o dia do nascimento de Faraó, que fez um banquete a todos os seus servos; e levantou a cabeça do copeiro-mor e a cabeça do padeiro-mor, no meio dos seus servos.

20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו

21 E fez tornar o copeiro-mor ao seu ofício de copeiro, e este deu o copo na mão de Faraó.

21 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה

22 Mas ao padeiro-mor enforcou, como José havia interpretado.

22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף

23 O copeiro-mor, porém, não se lembrou de José; antes, se esqueceu dele.

23 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו

Gênesis 41

1 E aconteceu que, ao fim de dois anos inteiros, Faraó sonhou e eis que estava em pé junto ao rio.

1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר

2 E eis que subiam do rio sete vacas, formosas à vista e gordas de carne, e pastavam no prado.

2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו

3 E eis que subiam do rio após elas outras sete vacas, feias à vista e magras de carne, e paravam junto às outras vacas na praia do rio.

3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר

4 E as vacas feias à vista e magras de carne comiam as sete vacas formosas à vista e gordas. Então, acordou Faraó.

4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה

5 Depois, dormiu e sonhou outra vez, e eis que brotavam de um mesmo pé sete espigas cheias e boas.

5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות

6 E eis que sete espigas miúdas e queimadas do vento oriental brotavam após elas.

6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן

7 E as espigas miúdas devoravam as sete espigas grandes e cheias. Então, acordou Faraó, e eis que era um sonho.

7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום

8 E aconteceu que, pela manhã, o seu espírito perturbou-se, e enviou e chamou todos os adivinhadores do Egito e todos os seus sábios; e Faraó contou-lhes os seus sonhos, mas ninguém havia que os interpretasse a Faraó.

8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה

9 Então, falou o copeiro-mor a Faraó, dizendo Dos meus pecados me lembro hoje.

9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום

10 Estando Faraó mui indignado contra os seus servos e pondo-me sob prisão na casa da guarda, a mim e ao padeiro-mor,

10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים

11 então, sonhamos um sonho na mesma noite, eu e ele, cada um conforme a interpretação do seu sonho sonhamos.

11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו

12 E estava ali conosco um jovem hebreu, servo do capitão da guarda, e contamos-lhos, e interpretou-nos os nossos sonhos, a cada um interpretou conforme o seu sonho.

12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר

13 E como ele nos interpretou, assim mesmo foi feito a mim me fez tornar ao meu estado, e a ele fez enforcar.

13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה

14 Então, enviou Faraó e chamou a José, e o fizeram sair logo da cova; e barbeou-se, e mudou as suas vestes, e veio a Faraó.

14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה

15 E Faraó disse a José Eu sonhei um sonho, e ninguém há que o interprete; mas de ti ouvi dizer que, quando ouves um sonho, o interpretas.

15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו

16 E respondeu José a Faraó, dizendo Isso não está em mim; Deus dará resposta de paz a Faraó.

16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה

17 Então, disse Faraó a José Eis que em meu sonho estava eu em pé na praia do rio.

17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר

18 E eis que subiam do rio sete vacas gordas de carne e formosas à vista e pastavam no prado.

18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו

19 E eis que outras sete vacas subiam após estas, muito feias à vista e magras de carne; não tenho visto outras tais, quanto à fealdade, em toda a terra do Egito.

19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע

20 E as vacas magras e feias comiam as primeiras sete vacas gordas;

20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת

21 e entravam em suas entranhas, mas não se conhecia que houvessem entrado em suas entranhas, porque o seu aspecto era feio como no princípio. Então, acordei.

21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ

22 Depois, vi em meu sonho, e eis que de um mesmo pé subiam sete espigas cheias e boas.

22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות

23 E eis que sete espigas secas, miúdas e queimadas do vento oriental brotavam após elas.

23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם

24 E as sete espigas miúdas devoravam as sete espigas boas. E eu disse-o aos magos, mas ninguém houve que mo interpretasse.

24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי

25 Então, disse José a Faraó O sonho de Faraó é um só; o que Deus há de fazer, notificou-o a Faraó.

25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה

26 As sete vacas formosas são sete anos; as sete espigas formosas também são sete anos; o sonho é um só.

26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא

27 E as sete vacas magras e feias à vista, que subiam depois delas, são sete anos, como as sete espigas miúdas e queimadas do vento oriental; serão sete anos de fome.

27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב

28 Esta é a palavra que tenho dito a Faraó; o que Deus há de fazer, mostrou-o a Faraó.

28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה

29 E eis que vêm sete anos, e haverá grande fartura em toda a terra do Egito.

29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים

30 E, depois deles, levantar-se-ão sete anos de fome, e toda aquela fartura será esquecida na terra do Egito, e a fome consumirá a terra;

30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ

31 e não será conhecida a abundância na terra, por causa daquela fome que haverá depois, porquanto será gravíssima.

31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד

32 E o sonho foi duplicado duas vezes a Faraó é porque esta coisa é determinada de Deus, e Deus se apressa a fazê-la.

32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו

33 Portanto, Faraó se proveja agora de um varão inteligente e sábio e o ponha sobre a terra do Egito.

33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים

34 Faça isso Faraó, e ponha governadores sobre a terra, e tome a quinta parte da terra do Egito nos sete anos de fartura.

34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע

35 E ajuntem toda a comida destes bons anos, que vêm, e amontoem trigo debaixo da mão de Faraó, para mantimento nas cidades, e o guardem.

35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו

36 Assim, será o mantimento para provimento da terra, para os sete anos de fome que haverá na terra do Egito; para que a terra não pereça de fome.

36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב

37 E esta palavra foi boa aos olhos de Faraó e aos olhos de todos os seus servos.

37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו

38 E disse Faraó a seus servos Acharíamos um varão como este, em quem haja o Espírito de Deus?

38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו

39 Depois, disse Faraó a José Pois que Deus te fez saber tudo isto, ninguém há tão inteligente e sábio como tu.

39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך

40 Tu estarás sobre a minha casa, e por tua boca se governará todo o meu povo; somente no trono eu serei maior que tu.

40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך

41 Disse mais Faraó a José Vês aqui te tenho posto sobre toda a terra do Egito.

41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים

42 E tirou Faraó o anel da sua mão, e o pôs na mão de José, e o fez vestir de vestes de linho fino, e pôs um colar de ouro no seu pescoço.

42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו

43 E o fez subir no segundo carro que tinha, e clamavam diante dele Ajoelhai. Assim, o pôs sobre toda a terra do Egito.

43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים

44 E disse Faraó a José Eu sou Faraó; porém sem ti ninguém levantará a sua mão ou o seu pé em toda a terra do Egito.

44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים

45 E chamou Faraó o nome de José Zafenate-Panéia e deu-lhe por mulher a Asenate, filha de Potífera, sacerdote de Om; e saiu José por toda a terra do Egito.

45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים

46 E José era da idade de trinta anos quando esteve diante da face de Faraó, rei do Egito. E saiu José da face de Faraó e passou por toda a terra do Egito.

46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים

47 E a terra produziu nos sete anos de fartura a mãos-cheias.

47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים

48 E ajuntou todo o mantimento dos sete anos que houve na terra do Egito; e guardou o mantimento nas cidades, pondo nas cidades o mantimento do campo que estava ao redor de cada cidade.

48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה

49 Assim, ajuntou José muitíssimo trigo, como a areia do mar, até que cessou de contar, porquanto não havia numeração.

49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר

50 E nasceram a José dois filhos (antes que viesse o ano de fome), que lhe deu Asenate, filha de Potífera, sacerdote de Om.

50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און

51 E chamou José o nome do primogênito Manassés, porque disse Deus me fez esquecer de todo o meu trabalho e de toda a casa de meu pai.

51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי

52 E o nome do segundo chamou Efraim, porque disse Deus me fez crescer na terra da minha aflição.

52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי

53 Então, acabaram-se os sete anos de fartura que havia na terra do Egito,

53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים

54 e começaram a vir os sete anos de fome, como José tinha dito; e havia fome em todas as terras, mas em toda a terra do Egito havia pão.

54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם

55 E, tendo toda a terra do Egito fome, clamou o povo a Faraó por pão; e Faraó disse a todos os egípcios Ide a José; o que ele vos disser fazei.

55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו

56 Havendo, pois, fome sobre toda a terra, abriu José tudo em que havia mantimento e vendeu aos egípcios; porque a fome prevaleceu na terra do Egito.

56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים

57 E todas as terras vinham ao Egito, para comprar de José, porquanto a fome prevaleceu em todas as terras.

57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ

Gênesis 42

1 Vendo, então, Jacó que havia mantimento no Egito, disse Jacó a seus filhos Por que estais olhando uns para os outros?

1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו

2 Disse mais Eis que tenho ouvido que há mantimento no Egito; descei até lá e comprai-nos trigo, para que vivamos e não morramos.

2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות

3 Então, desceram os dez irmãos de José, para comprarem trigo no Egito.

3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים

4 A Benjamim, porém, irmão de José, não enviou Jacó com os seus irmãos, porque dizia Para que lhe não suceda, porventura, algum desastre.

4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון

5 Assim, vieram os filhos de Israel para comprar, entre os que vinham lá; porque havia fome na terra de Canaã.

5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען

6 José, pois, era o governador daquela terra; ele vendia a todo o povo da terra; e os irmãos de José vieram e inclinaram-se ante ele com a face na terra.

6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה

7 E José, vendo os seus irmãos, conheceu-os; porém mostrou-se estranho para com eles, e falou com eles asperamente, e disse-lhes Donde vindes? E eles disseram Da terra de Canaã, para comprarmos mantimento.

7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל

8 José, pois, conheceu os seus irmãos; mas eles não o conheceram.

8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו

9 Então, José lembrou-se dos sonhos que havia sonhado deles e disse-lhes Vós sois espias e viestes para ver a nudez da terra.

9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם

10 E eles lhe disseram Não, senhor meu; mas teus servos vieram a comprar mantimento.

10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל

11 Todos nós somos filhos de um varão; somos homens de retidão; os teus servos não são espias.

11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים

12 E ele lhes disse Não; antes, viestes para ver a nudez da terra.

12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות

13 E eles disseram Nós, teus servos, somos doze irmãos, filhos de um varão da terra de Canaã; e eis que o mais novo está com nosso pai, hoje; mas um já não existe.

13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו

14 Então, lhes disse José Isso é o que vos tenho dito, dizendo que sois espias.

14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם

15 Nisto sereis provados pela vida de Faraó, não saireis daqui senão quando vosso irmão mais novo vier aqui.

15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה

16 Enviai um dentre vós, que traga vosso irmão; mas vós ficareis presos, e vossas palavras serão provadas, se há verdade convosco; e, se não, pela vida de Faraó, vós sois espias.

16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם

17 E pô-los juntos em guarda três dias.

17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים

18 E, ao terceiro dia, disse-lhes José Fazei isso e vivereis, porque eu temo a Deus.

18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא

19 Se sois homens de retidão, que fique um de vossos irmãos preso na casa de vossa prisão; e, vós, ide, levai trigo para a fome de vossa casa.

19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם

20 E trazei-me o vosso irmão mais novo, e serão verificadas vossas palavras, e não morrereis. E eles assim fizeram.

20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן

21 Então, disseram uns aos outros Na verdade, somos culpados acerca de nosso irmão, pois vimos a angústia de sua alma, quando nos rogava; nós, porém, não ouvimos; por isso, vem sobre nós esta angústia.

21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת

22 E Rúben respondeu-lhes, dizendo Não vo-lo dizia eu, dizendo Não pequeis contra o moço? Mas não ouvistes; e, vedes aqui, o seu sangue também é requerido.

22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש

23 E eles não sabiam que José os entendia, porque havia intérprete entre eles.

23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם

24 E retirou-se deles e chorou. Depois, tornou a eles, falou-lhes, tomou a Simeão dentre eles e amarrou-o perante os seus olhos.

24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם

25 E ordenou José que enchessem os seus sacos de trigo, e que lhes restituíssem o seu dinheiro, a cada um no seu saco, e lhes dessem comida para o caminho; e fizeram-lhes assim.

25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן

26 E carregaram o seu trigo sobre os seus jumentos e partiram dali.

26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם

27 E, abrindo um deles o seu saco, para dar pasto ao seu jumento na venda, viu o seu dinheiro; porque eis que estava na boca do seu saco.

27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו

28 E disse a seus irmãos Devolveram o meu dinheiro, e ei-lo mesmo aqui no meu saco. Então, lhes desfaleceu o coração, e pasmavam, dizendo um ao outro Que é isto que Deus nos tem feito?

28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו

29 E vieram para Jacó, seu pai, na terra de Canaã; e contaram-lhe tudo o que lhes aconteceu, dizendo

29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר

30 O varão, o senhor da terra, falou conosco asperamente e tratou-nos como espias da terra.

30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ

31 Mas dissemos-lhe Somos homens de retidão; não somos espias;

31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים

32 somos doze irmãos, filhos de nosso pai; um não é mais, e o mais novo está hoje com nosso pai na terra de Canaã.

32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען

33 E aquele varão, o senhor da terra, nos disse Nisto conhecerei que vós sois homens de retidão deixai comigo um de vossos irmãos, e tomai para a fome de vossas casas, e parti;

33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו

34 e trazei-me vosso irmão mais novo; assim, saberei que não sois espias, mas homens de retidão; então, vos darei o vosso irmão, e negociareis na terra.

34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו

35 E aconteceu que, despejando eles os seus sacos, eis que cada um tinha a trouxinha com seu dinheiro no seu saco; e viram as trouxinhas com seu dinheiro, eles e seu pai, e temeram.

35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו

36 Então, Jacó, seu pai, disse-lhes Tendes-me desfilhado José já não existe, e Simeão não está aqui, e, agora, levareis a Benjamim! Todas estas coisas vieram sobre mim.

36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה

37 Mas Rúben falou a seu pai, dizendo Mata os meus dois filhos, se to não tornar a trazer; dá-mo em minha mão, e to tornarei a trazer.

37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך

38 Ele, porém, disse Não descerá meu filho convosco, porquanto o seu irmão é morto, e só ele ficou. Se lhe sucede algum desastre no caminho por onde fordes, fareis descer minhas cãs com tristeza à sepultura.

38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה

Gênesis 43

1 E a fome era gravíssima na terra.

1 והרעב כבד בארץ

2 E aconteceu que, como acabaram de comer o mantimento que trouxeram do Egito, disse-lhes seu pai Tornai, comprai-nos um pouco de alimento.

2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל

3 Mas Judá respondeu-lhe, dizendo Fortemente nos protestou aquele varão, dizendo Não vereis a minha face, se o vosso irmão não vier convosco.

3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

4 Se enviares conosco o nosso irmão, desceremos e te compraremos alimento;

4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל

5 mas, se não o enviares, não desceremos, porquanto aquele varão nos disse Não vereis a minha face, se o vosso irmão não vier convosco.

5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

6 E disse Israel Por que me fizestes tal mal, fazendo saber àquele varão que tínheis ainda outro irmão?

6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח

7 E eles disseram Aquele varão particularmente nos perguntou por nós e pela nossa parentela, dizendo Vive ainda vosso pai? Tendes mais um irmão? E respondemos-lhe conforme as mesmas palavras. Podíamos nós saber que diria Trazei vosso irmão?

7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם

8 Então, disse Judá a Israel, seu pai Envia o jovem comigo, e levantar-nos-emos e iremos, para que vivamos e não morramos, nem nós, nem tu, nem os nossos filhos.

8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו

9 Eu serei fiador por ele, da minha mão o requererás; se eu não to trouxer e não o puser perante a tua face, serei réu de crime para contigo para sempre.

9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים

10 E, se nós não nos tivéssemos detido, certamente já estaríamos segunda vez de volta.

10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים

11 Então, disse-lhes Israel, seu pai Pois que assim é, fazei isso; tomai do mais precioso desta terra em vossos sacos e levai ao varão um presente um pouco de bálsamo, um pouco de mel, especiarias, mirra, terebinto e amêndoas.

11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים

12 E tomai em vossas mãos dinheiro dobrado; e o dinheiro que tornou na boca dos vossos sacos tornai a levar em vossas mãos; bem pode ser que fosse erro.

12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא

13 Tomai também a vosso irmão, e levantai-vos, e voltai àquele varão.

13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש

14 E Deus Todo-poderoso vos dê misericórdia diante do varão, para que deixe vir convosco vosso outro irmão, e Benjamim; e eu, se for desfilhado, desfilhado ficarei.

14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי

15 E os varões tomaram aquele presente e tomaram dinheiro dobrado em suas mãos e a Benjamim; e levantaram-se, e desceram ao Egito, e apresentaram-se diante da face de José.

15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף

16 Vendo, pois, José a Benjamim com eles, disse ao que estava sobre a sua casa Leva estes varões à casa, e mata reses, e prepara tudo; porque estes varões comerão comigo ao meio-dia.

16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים

17 E o varão fez como José dissera e o varão levou aqueles varões à casa de José.

17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף

18 Então, temeram aqueles varões, porquanto foram levados à casa de José e diziam Por causa do dinheiro que da outra vez voltou nos nossos sacos, fomos trazidos aqui, para nos criminar e cair sobre nós, para que nos tome por servos e a nossos jumentos.

18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו

19 Por isso, chegaram-se ao varão que estava sobre a casa de José, e falaram com ele à porta da casa.

19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית

20 E disseram Ai! Senhor meu, certamente descemos, dantes, a comprar mantimento;

20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל

21 e aconteceu que, chegando nós à venda e abrindo os nossos sacos, eis que o dinheiro de cada varão estava na boca do seu saco, nosso dinheiro por seu peso; e tornamos a trazê-lo em nossas mãos.

21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו

22 Também trouxemos outro dinheiro em nossas mãos, para comprar mantimento; não sabemos quem tenha posto o nosso dinheiro nos nossos sacos.

22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו

23 E ele disse Paz seja convosco, não temais; o vosso Deus, e o Deus de vosso pai, vos tem dado um tesouro nos vossos sacos; o vosso dinheiro me chegou a mim. E trouxe-lhes fora a Simeão.

23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון

24 Depois, levou o varão aqueles varões à casa de José e deu-lhes água, e lavaram os seus pés; também deu pasto aos seus jumentos.

24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם

25 E prepararam o presente, para quando José viesse ao meio-dia; porque tinham ouvido que ali haviam de comer pão.

25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם

26 Vindo, pois, José à casa, trouxeram-lhe ali o presente que estava na sua mão; e inclinaram-se a ele até à terra.

26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה

27 E ele lhes perguntou como estavam e disse Vosso pai, o velho de quem falastes, está bem? Ainda vive?

27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי

28 E eles disseram Bem está o teu servo, nosso pai vive ainda. E abaixaram a cabeça e inclinaram-se.

28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו

29 E ele levantou os olhos, e viu a Benjamim, seu irmão, filho de sua mãe, e disse Este é o vosso irmão mais novo, de quem me falastes? Depois, ele disse Deus te abençoe, meu filho.

29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני

30 E José apressou-se, porque o seu íntimo moveu-se para o seu irmão; e procurou onde chorar, e entrou na câmara, e chorou ali.

30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה

31 Depois, lavou o rosto e saiu; e conteve-se e disse Ponde pão.

31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם

32 E puseram-lhe a ele à parte, e a eles à parte, e aos egípcios que comiam com ele à parte; porque os egípcios não podem comer pão com os hebreus, porquanto é abominação para os egípcios.

32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים

33 E assentaram-se diante dele, o primogênito segundo a sua primogenitura e o menor segundo a sua menoridade; do que os varões se maravilhavam entre si.

33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו

34 E apresentou-lhe as porções que estavam diante dele; porém a porção de Benjamim era cinco vezes maior do que a de qualquer deles. E eles beberam e se regalaram com ele.

34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו

Gênesis 44

1 E deu ordem ao que estava sobre a sua casa, dizendo Enche de mantimento os sacos destes varões, quanto puderem levar, e põe o dinheiro de cada varão na boca do seu saco.

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

2 E o meu copo, o copo de prata, porás na boca do saco do mais novo, com o dinheiro do seu trigo. E fez conforme a palavra de José, que tinha dito.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

3 Vinda a luz da manhã, despediram-se estes varões, eles com os seus jumentos.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

4 Saindo eles da cidade e não se havendo ainda distanciado, disse José ao que estava sobre a sua casa Levanta-te e persegue aqueles varões; e, alcançando-os, lhes dirás Por que pagastes mal por bem?

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

5 Não é este o copo por que bebe meu senhor? E em que ele bem adivinha? Fizestes mal no que fizestes.

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

6 E alcançou-os e falou-lhes as mesmas palavras.

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

7 E eles disseram-lhe Por que diz meu senhor tais palavras? Longe estejam teus servos de fazerem semelhante coisa.

7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

8 Eis que o dinheiro que temos achado na boca dos nossos sacos te tornamos a trazer desde a terra de Canaã; como, pois, furtaríamos da casa do teu senhor prata ou ouro?

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

9 Aquele dos teus servos, com quem for achado, morra; e ainda nós seremos escravos do meu senhor.

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

10 E ele disse Ora, seja também assim conforme as vossas palavras; aquele com quem se achar será meu escravo, porém vós sereis desculpados.

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

11 E eles apressaram-se, e cada um pôs em terra o seu saco, e cada um abriu o seu saco.

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו

12 E buscou, começando no maior e acabando no mais novo; e achou-se o copo no saco de Benjamim.

12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

13 Então, rasgaram as suas vestes, e carregou cada um o seu jumento, e tornaram à cidade.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

14 E veio Judá com os seus irmãos à casa de José, porque ele ainda estava ali; e prostraram-se diante dele em terra.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

15 E disse-lhes José Que é isto que fizestes? Não sabeis vós que tal homem como eu bem adivinha?

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

16 Então, disse Judá Que diremos a meu senhor? Que falaremos? E como nos justificaremos? Achou Deus a iniquidade de teus servos; eis que somos escravos de meu senhor, tanto nós como aquele em cuja mão foi achado o copo.

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

17 Mas ele disse Longe de mim que eu tal faça; o varão em cuja mão o copo foi achado, aquele será meu servo; porém vós subi em paz para vosso pai.

17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

18 Então, Judá se chegou a ele e disse Ai! Senhor meu, deixa, peço-te, o teu servo dizer uma palavra aos ouvidos de meu senhor, e não se acenda a tua ira contra o teu servo; porque tu és como Faraó.

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

19 Meu senhor perguntou a seus servos, dizendo Tendes vós pai ou irmão?

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

20 E dissemos a meu senhor Temos um velho pai e um moço da sua velhice, o mais novo, cujo irmão é morto; e só ele ficou de sua mãe, e seu pai o ama.

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

21 Então, tu disseste a teus servos Trazei-mo a mim, e porei os meus olhos sobre ele.

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

22 E nós dissemos a meu senhor Aquele moço não poderá deixar a seu pai; se deixar a seu pai, este morrerá.

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

23 Então, tu disseste a teus servos Se vosso irmão mais novo não descer convosco, nunca mais vereis a minha face.

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני

24 E aconteceu que, subindo nós a teu servo, meu pai, e contando-lhe as palavras de meu senhor,

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני

25 disse nosso pai Tornai, comprai-nos um pouco de mantimento.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

26 E nós dissemos Não poderemos descer; mas, se nosso irmão menor for conosco, desceremos; pois não poderemos ver a face do varão, se este nosso irmão menor não estiver conosco.

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

27 Então, disse-nos teu servo, meu pai Vós sabeis que minha mulher me deu dois filhos;

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

28 um ausentou-se de mim, e eu disse Certamente foi despedaçado, e não o tenho visto até agora;

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

29 se agora também tirardes a este da minha face, e lhe acontecer algum desastre, fareis descer as minhas cãs com dor à sepultura.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה

30 Agora, pois, indo eu a teu servo, meu pai, e o moço não indo conosco, como a sua alma está atada com a alma dele,

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

31 acontecerá que, vendo ele que o moço ali não está, morrerá; e teus servos farão descer as cãs de teu servo, nosso pai, com tristeza à sepultura.

31 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה

32 Porque teu servo se deu por fiador por este moço para com meu pai, dizendo Se não to tornar, eu serei culpado a meu pai todos os dias.

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

33 Agora, pois, fique teu servo em lugar deste moço por escravo de meu senhor, e que suba o moço com os seus irmãos.

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

34 Porque como subirei eu a meu pai, se o moço não for comigo? Para que não veja eu o mal que sobrevirá a meu pai.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

Gênesis 45

1 Então, José não se podia conter diante de todos os que estavam com ele; e clamou Fazei sair daqui a todo varão; e ninguém ficou com ele quando José se deu a conhecer a seus irmãos.

1 ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו

2 E levantou a sua voz com choro, de maneira que os egípcios o ouviam, e a casa de Faraó o ouviu.

2 ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה

3 E disse José a seus irmãos Eu sou José; vive ainda meu pai? E seus irmãos não lhe puderam responder, porque estavam pasmados diante da sua face.

3 ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו

4 E disse José a seus irmãos Peço-vos, chegai-vos a mim. E chegaram-se. Então, disse ele Eu sou José, vosso irmão, a quem vendestes para o Egito.

4 ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה

5 Agora, pois, não vos entristeçais, nem vos pese aos vossos olhos por me haverdes vendido para cá; porque, para conservação da vida, Deus me enviou diante da vossa face.

5 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם

6 Porque já houve dois anos de fome no meio da terra, e ainda restam cinco anos em que não haverá lavoura nem sega.

6 כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר

7 Pelo que Deus me enviou diante da vossa face, para conservar vossa sucessão na terra e para guardar-vos em vida por um grande livramento.

7 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה

8 Assim, não fostes vós que me enviastes para cá, senão Deus, que me tem posto por pai de Faraó, e por senhor de toda a sua casa, e como regente em toda a terra do Egito.

8 ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים

9 Apressai-vos, e subi a meu pai, e dizei-lhe Assim tem dito o teu filho José Deus me tem posto por senhor em toda a terra do Egito; desce a mim e não te demores.

9 מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד

10 E habitarás na terra de Gósen e estarás perto de mim, tu e os teus filhos, e os filhos dos teus filhos, e as tuas ovelhas, e as tuas vacas, e tudo o que tens.

10 וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך

11 E ali te sustentarei, porque ainda haverá cinco anos de fome, para que não pereças de pobreza, tu, e tua casa, e tudo o que tens.

11 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך

12 E eis que vossos olhos vêem, e os olhos de meu irmão Benjamim, que é minha boca que vos fala.

12 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם

13 E fazei saber a meu pai toda a minha glória no Egito e tudo o que tendes visto; e apressai-vos a fazer descer meu pai para cá.

13 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה

14 E lançou-se ao pescoço de Benjamim, seu irmão, e chorou; e Benjamim chorou também ao seu pescoço.

14 ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו

15 E beijou todos os seus irmãos e chorou sobre eles; e, depois, seus irmãos falaram com ele.

15 וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו

16 E a nova ouviu-se na casa de Faraó, dizendo Os irmãos de José são vindos; e pareceu bem aos olhos de Faraó e aos olhos de seus servos.

16 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו

17 E disse Faraó a José Dize a teus irmãos Fazei isto carregai os vossos animais, e parti, e tornai à terra de Canaã,

17 ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען

18 e tornai a vosso pai e a vossas famílias, e vinde a mim; e eu vos darei o melhor da terra do Egito, e comereis a fartura da terra.

18 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ

19 A ti, pois, é ordenado; fazei isto tomai vós da terra do Egito carros para vossos meninos, para vossas mulheres e para vosso pai e vinde.

19 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם

20 E não vos pese coisa alguma das vossas alfaias; porque o melhor de toda a terra do Egito será vosso.

20 ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא

21 E os filhos de Israel fizeram assim. E José deu-lhes carros, conforme o mandado de Faraó; também lhes deu comida para o caminho.

21 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך

22 A todos lhes deu, a cada um, mudas de vestes; mas a Benjamim deu trezentas peças de prata e cinco mudas de vestes.

22 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת

23 E a seu pai enviou semelhantemente dez jumentos carregados do melhor do Egito, e dez jumentos carregados de trigo, e pão, e comida para seu pai, para o caminho.

23 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך

24 E despediu os seus irmãos, e partiram; e disse-lhes Não contendais pelo caminho.

24 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך

25 E subiram do Egito e vieram à terra de Canaã, a Jacó, seu pai.

25 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם

26 Então, lhe anunciaram, dizendo José ainda vive e ele também é regente em toda a terra do Egito. E o seu coração desmaiou, porque não os acreditava.

26 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם

27 Porém, havendo-lhe eles contado todas as palavras de José que ele lhes falara, e vendo ele os carros que José enviara para levá-lo, reviveu o espírito de Jacó, seu pai.

27 וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם

28 E disse Israel Basta; ainda vive meu filho José; eu irei e o verei antes que eu morra.

28 ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

Gênesis 46

1 E partiu Israel com tudo quanto tinha, e veio a Berseba, e ofereceu sacrifícios ao Deus de Isaque, seu pai.

1 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק

2 E falou Deus a Israel em visões, de noite, e disse Jacó! Jacó! E ele disse Eis-me aqui.

2 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני

3 E disse Eu sou Deus, o Deus de teu pai; não temas descer ao Egito, porque eu te farei ali uma grande nação.

3 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם

4 E descerei contigo ao Egito e certamente te farei tornar a subir; e José porá a sua mão sobre os teus olhos.

4 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך

5 Então, levantou-se Jacó de Berseba; e os filhos de Israel levaram Jacó, seu pai, e seus meninos, e as suas mulheres, nos carros que Faraó enviara para o levar.

5 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו

6 E tomaram o seu gado e a sua fazenda que tinham adquirido na terra de Canaã e vieram ao Egito, Jacó e toda a sua semente com ele.

6 ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו

7 Os seus filhos, e os filhos de seus filhos com ele, as suas filhas, e as filhas de seus filhos, e toda a sua semente levou consigo ao Egito.

7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה

8 E estes são os nomes dos filhos de Israel, que vieram ao Egito, Jacó e seus filhos Rúben, o primogênito de Jacó,

8 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן

9 e os filhos de Rúben Enoque, e Palu, e Hezrom, e Carmi.

9 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי

10 E os filhos de Simeão Jemuel, e Jamim, e Oade, e Jaquim, e Zoar, e Saul, filho de uma mulher cananéia.

10 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית

11 E os filhos de Levi Gérson, Coate e Merari.

11 ובני לוי גרשון קהת ומררי

12 E os filhos de Judá Er, e Onã, e Selá, e Perez, e Zerá. Er e Onã, porém, morreram na terra de Canaã; e os filhos de Perez foram Esrom e Hamul.

12 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול

13 E os filhos de Issacar Tola, e Puva, e Jó, e Sinrom.

13 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון

14 E os filhos de Zebulom Serede, e Elom, e Jaleel.

14 ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל

15 Estes são os filhos de Léia, que deu a Jacó em Padã-Arã, com Diná, sua filha; todas as almas de seus filhos e de suas filhas foram trinta e três.

15 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש

16 E os filhos de Gade Zifiom, e Hagi, e Suni, e Esbom, e Eri, e Arodi, e Areli.

16 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי

17 E os filhos de Aser Imna, e Isvá, e Isvi, e Berias, e Será, a irmã deles; e os filhos de Berias Héber e Malquiel.

17 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל

18 Estes são os filhos de Zilpa, a qual Labão deu à sua filha Léia e que deu a Jacó estas dezesseis almas.

18 אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש

19 Os filhos de Raquel, mulher de Jacó José e Benjamim.

19 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן

20 E nasceram a José na terra do Egito Manassés e Efraim, que lhe deu Asenate, filha de Potífera, sacerdote de Om.

20 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים

21 E os filhos de Benjamim Belá, e Bequer, e Asbel, e Gera, e Naamã, e Eí, e Rôs, e Mupim, e Hupim, e Arde.

21 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד

22 Estes são os filhos de Raquel, que nasceram a Jacó, ao todo catorze almas.

22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר

23 E o filho de Dã Husim.

23 ובני דן חשים

24 E os filhos de Naftali Jazeel, e Guni, e Jezer, e Silém.

24 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם

25 Estes são os filhos de Bila, a qual Labão deu à sua filha Raquel e que deu estes a Jacó; todas as almas foram sete.

25 אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה

26 Todas as almas que vieram com Jacó ao Egito, que descenderam dele, fora as mulheres dos filhos de Jacó, todas foram sessenta e seis almas.

26 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש

27 E os filhos de José, que lhe nasceram no Egito, eram duas almas. Todas as almas da casa de Jacó, que vieram ao Egito, foram setenta.

27 ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים

28 E Jacó enviou Judá diante da sua face a José, para o encaminhar a Gósen; e chegaram à terra de Gósen.

28 ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן

29 Então, José aprontou o seu carro e subiu ao encontro de Israel, seu pai, a Gósen. E, mostrando-se-lhe, lançou-se ao seu pescoço e chorou sobre o seu pescoço, longo tempo.

29 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד

30 E Israel disse a José Morra eu agora, pois já tenho visto o teu rosto, que ainda vives.

30 ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי

31 Depois, disse José a seus irmãos e à casa de seu pai Eu subirei, e anunciarei a Faraó, e lhe direi Meus irmãos e a casa de meu pai, que estavam na terra de Canaã, vieram a mim.

31 ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי

32 E os varões são pastores de ovelhas, porque são homens de gado, e trouxeram consigo as suas ovelhas, e as suas vacas, e tudo o que têm.

32 והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו

33 Quando, pois, acontecer que Faraó vos chamar e disser Qual é o vosso negócio?

33 והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם

34 Então, direis Teus servos foram homens de gado desde a nossa mocidade até agora, tanto nós como os nossos pais; para que habiteis na terra de Gósen, porque todo o pastor de ovelhas é abominação para os egípcios.

34 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן

Gênesis 47

1 Então, veio José, e anunciou a Faraó, e disse Meu pai, e os meus irmãos, e as suas ovelhas, e as suas vacas, com tudo o que têm, chegaram da terra de Canaã, e eis que estão na terra de Gósen.

1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן

2 E tomou uma parte de seus irmãos, a saber, cinco varões, e os pôs diante de Faraó.

2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה

3 Então, disse Faraó a seus irmãos Qual é o vosso negócio? E eles disseram a Faraó Teus servos são pastores de ovelhas, tanto nós como nossos pais.

3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו

4 Disseram mais a Faraó Viemos para peregrinar nesta terra; porque não há pasto para as ovelhas de teus servos, porquanto a fome é grave na terra de Canaã; agora, pois, rogamos-te que teus servos habitem na terra de Gósen.

4 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן

5 Então, falou Faraó a José, dizendo Teu pai e teus irmãos vieram a ti.

5 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך

6 A terra do Egito está diante da tua face; no melhor da terra faze habitar teu pai e teus irmãos; habitem na terra de Gósen; e, se sabes que entre eles há homens valentes, os porás por maiorais do gado, sobre o que eu tenho.

6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי

7 E trouxe José a Jacó, seu pai, e o pôs diante de Faraó; e Jacó abençoou a Faraó.

7 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה

8 E Faraó disse a Jacó Quantos são os dias dos anos de tua vida?

8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך

9 E Jacó disse a Faraó Os dias dos anos das minhas peregrinações são cento e trinta anos; poucos e maus foram os dias dos anos da minha vida e não chegaram aos dias dos anos da vida de meus pais, nos dias das suas peregrinações.

9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם

10 E Jacó abençoou a Faraó e saiu de diante da face de Faraó.

10 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה

11 E José fez habitar a seu pai e seus irmãos e deu-lhes possessão na terra do Egito, no melhor da terra, na terra de Ramessés, como Faraó ordenara.

11 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה

12 E José sustentou de pão a seu pai, e a seus irmãos, e a toda a casa de seu pai, segundo as suas famílias.

12 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף

13 E não havia pão em toda a terra, porque a fome era mui grave; de maneira que a terra do Egito e a terra de Canaã desfaleciam por causa da fome.

13 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב

14 Então, José recolheu todo o dinheiro que se achou na terra do Egito e na terra de Canaã, pelo trigo que compravam; e José trouxe o dinheiro à casa de Faraó.

14 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה

15 Acabando-se, pois, o dinheiro na terra do Egito e na terra de Canaã, vieram todos os egípcios a José, dizendo Dá-nos pão; por que morreremos em tua presença? Porquanto o dinheiro nos falta.

15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף

16 E José disse Dai o vosso gado, e eu vo-lo darei por vosso gado, se falta o dinheiro.

16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף

17 Então, trouxeram o seu gado a José; e José deu-lhes pão em troca de cavalos, e das ovelhas, e das vacas, e dos jumentos; e os sustentou de pão aquele ano por todo o seu gado.

17 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא

18 E, acabado aquele ano, vieram a ele no segundo ano e disseram-lhe Não ocultaremos ao meu senhor que o dinheiro é acabado, e meu senhor possui os animais; nenhuma outra coisa nos ficou diante da face de meu senhor, senão o nosso corpo e a nossa terra.

18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו

19 Por que morreremos diante dos teus olhos, tanto nós como a nossa terra? Compra-nos a nós e à nossa terra por pão, e nós e a nossa terra seremos servos de Faraó; dá semente para que vivamos e não morramos, e a terra não se desole.

19 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם

20 Assim, José comprou toda a terra do Egito para Faraó, porque os egípcios venderam cada um o seu campo, porquanto a fome era extrema sobre eles; e a terra ficou sendo de Faraó.

20 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה

21 E, quanto ao povo, fê-lo passar às cidades, desde uma extremidade da terra do Egito até à outra extremidade.

21 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו

22 Somente a terra dos sacerdotes não a comprou, porquanto os sacerdotes tinham porção de Faraó e eles comiam a sua porção que Faraó lhes tinha dado; por isso, não venderam a sua terra.

22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם

23 Então, disse José ao povo Eis que hoje vos tenho comprado a vós e a vossa terra para Faraó; eis aí tendes semente para vós, para que semeeis a terra.

23 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה

24 Há de ser, porém, que das colheitas dareis o quinto a Faraó, e as quatro partes serão vossas, para semente do campo, e para o vosso mantimento, e dos que estão nas vossas casas, e para que comam vossos meninos.

24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם

25 E disseram A vida nos tens dado; achemos graça aos olhos de meu senhor e seremos servos de Faraó.

25 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה

26 José, pois, pôs isto por estatuto, até ao dia de hoje, sobre a terra do Egito que Faraó tirasse o quinto; só a terra dos sacerdotes não ficou sendo de Faraó.

26 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה

27 Assim, habitou Israel na terra do Egito, na terra de Gósen, e nela tomaram possessão, e frutificaram, e multiplicaram-se muito.

27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד

28 E Jacó viveu na terra do Egito dezessete anos; de sorte que os dias de Jacó, os anos da sua vida, foram cento e quarenta e sete anos.

28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה

29 Chegando-se, pois, o tempo da morte de Israel, chamou a José, seu filho, e disse-lhe Se agora tenho achado graça aos teus olhos, rogo-te que ponhas a tua mão debaixo da minha coxa, e usa comigo de beneficência e verdade; rogo-te que me não enterres no Egito,

29 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים

30 mas que eu jaza com os meus pais; por isso, me levarás do Egito e me sepultarás na sepultura deles. E ele disse Farei conforme a tua palavra.

30 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך

31 E disse ele Jura-me. E ele jurou-lhe; e Israel inclinou-se sobre a cabeceira da cama.

31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה

Gênesis 48

1 E aconteceu, depois destas coisas, que disseram a José Eis que teu pai está enfermo. Então, tomou consigo os seus dois filhos, Manassés e Efraim.

1 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים

2 E um deu parte a Jacó e disse Eis que José, teu filho, vem a ti. E esforçou-se Israel e assentou-se sobre a cama.

2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה

3 E Jacó disse a José O Deus Todo-poderoso me apareceu em Luz, na terra de Canaã, e me abençoou,

3 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי

4 e me disse Eis que te farei frutificar e multiplicar, e te porei por multidão de povos, e darei esta terra à tua semente depois de ti, em possessão perpétua.

4 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם

5 Agora, pois, os teus dois filhos, que te nasceram na terra do Egito, antes que eu viesse a ti no Egito, são meus; Efraim e Manassés serão meus, como Rúben e Simeão.

5 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי

6 Mas a tua geração, que gerarás depois deles, será tua; segundo o nome de seus irmãos serão chamados na sua herança.

6 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם

7 Vindo, pois, eu de Padã, me morreu Raquel na terra de Canaã, no caminho, quando ainda ficava um pequeno espaço de terra para vir a Efrata; e eu a sepultei ali, no caminho de Efrata, que é Belém.

7 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם

8 E Israel viu os filhos de José e disse Quem são estes?

8 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה

9 E José disse a seu pai Eles são meus filhos, que Deus me tem dado aqui. E ele disse Peço-te, traze-mos aqui, para que os abençoe.

9 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם

10 Os olhos, porém, de Israel eram carregados de velhice, já não podia ver bem; e fê-los chegar a ele, e beijou-os e abraçou-os.

10 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם

11 E Israel disse a José Eu não cuidara ver o teu rosto; e eis que Deus me fez ver a tua semente também.

11 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך

12 Então, José os tirou de seus joelhos e inclinou-se à terra diante da sua face.

12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה

13 E tomou José a ambos, a Efraim na sua mão direita, à esquerda de Israel, e a Manassés na sua mão esquerda, à direita de Israel, e fê-los chegar a ele.

13 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו

14 Mas Israel estendeu a sua mão direita e a pôs sobre a cabeça de Efraim, ainda que era o menor, e a sua esquerda sobre a cabeça de Manassés, dirigindo as suas mãos avisadamente, ainda que Manassés era o primogênito.

14 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור

15 E abençoou a José e disse O Deus, em cuja presença andaram os meus pais Abraão e Isaque, o Deus que me sustentou, desde que eu nasci até este dia,

15 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה

16 o Anjo que me livrou de todo o mal, abençoe estes rapazes; e seja chamado neles o meu nome e o nome de meus pais Abraão e Isaque; e multipliquem-se, como peixes em multidão, no meio da terra.

16 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ

17 Vendo, pois, José que seu pai punha a sua mão direita sobre a cabeça de Efraim, foi mau aos seus olhos; e tomou a mão de seu pai, para a transpor de sobre a cabeça de Efraim à cabeça de Manassés.

17 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה

18 E José disse a seu pai Não assim, meu pai, porque este é o primogênito; põe a tua mão direita sobre a sua cabeça.

18 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו

19 Mas seu pai o recusou e disse Eu o sei, filho meu, eu o sei; também ele será um povo e também ele será grande; contudo, o seu irmão menor será maior que ele, e a sua semente será uma multidão de nações.

19 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים

20 Assim, os abençoou naquele dia, dizendo Em ti Israel abençoará, dizendo Deus te ponha como a Efraim e como a Manassés. E pôs a Efraim diante de Manassés.

20 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה

21 Depois, disse Israel a José Eis que eu morro, mas Deus será convosco e vos fará tornar à terra de vossos pais.

21 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם

22 E eu te tenho dado a ti um pedaço de terra mais que a teus irmãos, o qual tomei com a minha espada e com o meu arco da mão dos amorreus.

22 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי

Gênesis 49

1 Depois, chamou Jacó a seus filhos e disse Ajuntai-vos, e anunciar-vos-ei o que vos há de acontecer nos derradeiros dias;

1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים

2 ajuntai-vos e ouvi, filhos de Jacó; e ouvi a Israel, vosso pai

2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם

3 Rúben, tu és meu primogênito, minha força e o princípio de meu vigor, o mais excelente em alteza e o mais excelente em poder.

3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז

4 Inconstante como a água, não serás o mais excelente, porquanto subiste ao leito de teu pai. Então, o contaminaste; subiste à minha cama.

4 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה

5 Simeão e Levi são irmãos; as suas espadas são instrumentos de violência.

5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם

6 No seu secreto conselho, não entre minha alma; com a sua congregação, minha glória não se ajunte; porque, no seu furor, mataram varões e, na sua teima, arrebataram bois.

6 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור

7 Maldito seja o seu furor, pois era forte, e a sua ira, pois era dura; eu os dividirei em Jacó e os espalharei em Israel.

7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל

8 Judá, a ti te louvarão os teus irmãos; a tua mão será sobre o pescoço de seus inimigos; os filhos de teu pai a ti se inclinarão.

8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך

9 Judá é um leãozinho; da presa subiste, filho meu. Encurva-se e deita-se como um leão e como um leão velho; quem o despertará?

9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו

10 O cetro não se arredará de Judá, nem o legislador dentre seus pés, até que venha Siló; e a ele se congregarão os povos.

10 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים

11 Ele amarrará o seu jumentinho à vide e o filho da sua jumenta, à cepa mais excelente; ele lavará a sua veste no vinho e a sua capa, em sangue de uvas.

11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה

12 Os olhos serão vermelhos de vinho, e os dentes, brancos de leite.

12 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

13 Zebulom habitará no porto dos mares e será como porto dos navios; e o seu termo será em Sidom.

13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן

14 Issacar é jumento de fortes ossos, deitado entre dois fardos.

14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים

15 E viu ele que o descanso era bom e que a terra era deliciosa, e abaixou o seu ombro para acarretar, e serviu debaixo de tributo.

15 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד

16 Dã julgará o seu povo, como uma das tribos de Israel.

16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל

17 Dã será serpente junto ao caminho, uma víbora junto à vereda, que morde os calcanhares do cavalo e faz cair o seu cavaleiro por detrás.

17 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור

18 A tua salvação espero, ó SENHOR!

18 לישועתך קויתי יהוה

19 Quanto a Gade, uma tropa o acometerá; mas ele a acometerá por fim.

19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב

20 De Aser, o seu pão será abundante e ele dará delícias reais.

20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך

21 Naftali é uma cerva solta; ele dá palavras formosas.

21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר

22 José é um ramo frutífero, ramo frutífero junto à fonte; seus ramos correm sobre o muro.

22 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור

23 Os flecheiros lhe deram amargura, e o flecharam, e o aborreceram.

23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים

24 O seu arco, porém, susteve-se no forte, e os braços de suas mãos foram fortalecidos pelas mãos do Valente de Jacó (donde é o Pastor e a Pedra de Israel),

24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל

25 pelo Deus de teu pai, o qual te ajudará, e pelo Todo-poderoso, o qual te abençoará com bênçãos dos céus de cima, com bênçãos do abismo que está debaixo, com bênçãos dos peitos e da madre.

25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם

26 As bênçãos de teu pai excederão as bênçãos de meus pais, até à extremidade dos outeiros eternos; elas estarão sobre a cabeça de José e sobre o alto da cabeça do que foi separado de seus irmãos.

26 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו

27 Benjamim é lobo que despedaça; pela manhã, comerá a presa e, à tarde, repartirá o despojo.

27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל

28 Todas estas são as doze tribos de Israel; e isto é o que lhes falou seu pai quando os abençoou; a cada um deles abençoou segundo a sua bênção.

28 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם

29 Depois, ordenou-lhes e disse-lhes Eu me congrego ao meu povo; sepultai-me, com meus pais, na cova que está no campo de Efrom, o heteu,

29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי

30 na cova que está no campo de Macpela, que está em frente de Manre, na terra de Canaã, a qual Abraão comprou com aquele campo de Efrom, o heteu, por herança de sepultura.

30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר

31 Ali, sepultaram Abraão e Sara, sua mulher; ali, sepultaram Isaque e Rebeca, sua mulher; e, ali, eu sepultei Léia.

31 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה

32 O campo e a cova que está nele foram comprados aos filhos de Hete.

32 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת

33 Acabando, pois, Jacó de dar mandamentos a seus filhos, encolheu os seus pés na cama, e expirou, e foi congregado ao seu povo.

33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו

Gênesis 50

1 Então, José se lançou sobre o rosto de seu pai, e chorou sobre ele, e o beijou.

1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו

2 E José ordenou aos seus servos, os médicos, que embalsamassem o seu pai; e os médicos embalsamaram Israel.

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל

3 E cumpriram-se-lhe quarenta dias, porque assim se cumprem os dias daqueles que se embalsamam; e os egípcios o choraram setenta dias.

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום

4 Passados os dias de seu choro, falou José à casa de Faraó, dizendo Se agora tenho achado graça aos vossos olhos, rogo-vos que faleis aos ouvidos de Faraó, dizendo

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר

5 Meu pai me fez jurar, dizendo Eis que eu morro; em meu sepulcro, que cavei para mim na terra de Canaã, ali me sepultarás. Agora, pois, te peço, que eu suba, para que sepulte o meu pai; então, voltarei.

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה

6 E Faraó disse Sobe e sepulta o teu pai, como ele te fez jurar.

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך

7 E José subiu para sepultar o seu pai; e subiram com ele todos os servos de Faraó, os anciãos da sua casa e todos os anciãos da terra do Egito,

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים

8 como também toda a casa de José, e seus irmãos, e a casa de seu pai; somente deixaram na terra de Gósen os seus meninos, e as suas ovelhas, e as suas vacas.

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן

9 E subiram também com ele tanto carros como gente a cavalo; e o concurso foi grandíssimo.

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד

10 Chegando eles, pois, à eira do espinhal, que está além do Jordão, fizeram um grande e gravíssimo pranto; e fez a seu pai um grande pranto por sete dias.

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים

11 E, vendo os moradores da terra, os cananeus, o luto na eira do espinhal, disseram É este o pranto grande dos egípcios. Por isso, chamou-se o seu nome Abel-Mizraim, que está além do Jordão.

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן

12 E fizeram-lhe os seus filhos assim como ele lhes ordenara,

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום

13 pois os seus filhos o levaram à terra de Canaã e o sepultaram na cova do campo de Macpela, que Abraão tinha comprado com o campo, por herança de sepultura, a Efrom, o heteu, em frente de Manre.

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא

14 Depois, tornou José para o Egito, ele, e seus irmãos, e todos os que com ele subiram a sepultar o seu pai, depois de haver sepultado o seu pai.

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו

15 Vendo, então, os irmãos de José que o seu pai já estava morto, disseram Porventura, nos aborrecerá José e nos pagará certamente todo o mal que lhe fizemos.

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו

16 Portanto, enviaram a José, dizendo Teu pai mandou, antes da sua morte, dizendo

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר

17 Assim direis a José Perdoa, rogo-te, a transgressão de teus irmãos e o seu pecado, porque te fizeram mal; agora, pois, rogamos-te que perdoes a transgressão dos servos do Deus de teu pai. E José chorou quando eles lhe falavam.

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו

18 Depois, vieram também seus irmãos, e prostraram-se diante dele, e disseram Eis-nos aqui por teus servos.

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים

19 E José lhes disse Não temais; porque, porventura, estou eu em lugar de Deus?

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני

20 Vós bem intentastes mal contra mim, porém Deus o tornou em bem, para fazer como se vê neste dia, para conservar em vida a um povo grande.

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב

21 Agora, pois, não temais; eu vos sustentarei a vós e a vossos meninos. Assim, os consolou e falou segundo o coração deles.

21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם

22 José, pois, habitou no Egito, ele e a casa de seu pai; e viveu José cento e dez anos.

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים

23 E viu José os filhos de Efraim, da terceira geração; também os filhos de Maquir, filho de Manassés, nasceram sobre os joelhos de José.

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף

24 E disse José a seus irmãos Eu morro, mas Deus certamente vos visitará e vos fará subir desta terra para a terra que jurou a Abraão, a Isaque e a Jacó.

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב

25 E José fez jurar os filhos de Israel, dizendo Certamente, vos visitará Deus, e fareis transportar os meus ossos daqui.

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה

26 E morreu José da idade de cento e dez anos; e o embalsamaram e o puseram num caixão no Egito.

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים

Gênesis Capitulo 1

Bereshit em Português, Bereshit em Hebraico, Bereshit  Transliterado

bíblia hebraica pdf, bíblia original traduzida, bíblia hebraica stuttgartensia, bíblia hebraica completa, bíblia hebraica stuttgartensia pdf, bíblia original hebraico aramaico grego, bíblia em hebraico e português simultaneamente, novo testamento em hebraico

 

 

 

Deixe uma resposta

O seu endereço de e-mail não será publicado. Campos obrigatórios são marcados com *